החוק הוקפא, השירות הוארך: משבר הגיוס מפצל את הימין

משבר גיוס החרדים הפך השבוע מסוגיה משפטית וחברתית למוקד המרכזי של מערכת הבחירות. בתוך ימים ספורים אישרה הכנסת חוק המקפיא הליכים פליליים ומעצרים נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות, בג"ץ עצר את כניסתו לתוקף, ובמקביל הוארך שירות החובה של המשרתים בצה"ל ל-32 חודשים.

החוק להקפאת המעצרים עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים. מטרתו הייתה למנוע, לתקופה מוגבלת, מעצרים והליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות שלא נענו לצווי הגיוס. תומכי החוק הציגו אותו כהוראת שעה שנועדה להפחית עימותים ולספק זמן לגיבוש הסדר קבוע. מתנגדיו טענו כי הוא מעניק בפועל חסינות מגזרית ואינו כולל יעדי גיוס או מנגנון שיביא להגדלת כוח האדם בצה"ל.

פחות מיממה לאחר האישור הוציא בג"ץ צו שמנע את כניסת החוק לתוקף. השופטים הורו למדינה ולכנסת להסביר מדוע החוק לא יבוטל, וקבעו כי העתירות יידונו בהרכב מורחב של תשעה שופטים. עד להכרעה, המעצרים וההליכים נגד עריקים יכולים להימשך לפי הדין הקיים.
ברקע עמדה אזהרה חריפה של הרמטכ"ל אייל זמיר. לפי המכתב שפורסם, החוק אינו צפוי להביא לגיוס חיילים נוספים ואף עלול לייצר תמריץ לאי התייצבות, משום שהוא מסיר את האיום בהעמדה לדין. הרמטכ"ל הזהיר גם מפגיעה באמון ובלגיטימציה של המשרתים, בזמן שהצבא מתמודד עם מחסור בכוח אדם ועם מלחמה בכמה זירות.

במקביל, הכנסת אישרה להאריך את שירות החובה בצה"ל ל-32 חודשים. גם חברי הכנסת החרדים תמכו בהארכת השירות למשרתים, לאחר שהקואליציה קידמה את החקיקה שנועדה להגן על תלמידי הישיבות. השילוב בין שני המהלכים, הארכת השירות לצעירים המתגייסים והקפאת האכיפה נגד מי שאינם מתגייסים, הפך לסמל מרכזי בקמפיין של מפלגות האופוזיציה.

המשבר יצר טלטלה גם בתוך מפלגות הימין. ח"כ דן אילוז הודיע שלא יתמודד שוב בליכוד וטען כי המפלגה נטשה את האחריות ואת הכלכלה החופשית לטובת קבוצות אינטרס. בציונות הדתית הודיע השר אופיר סופר שלא יתמודד לכנסת הבאה, וח"כ משה סולומון פרש מהמרוץ בטענה שהמפלגה התרחקה מערכי "תורה, צבא ועבודה". סגנית שר החוץ שרן השכל התפטרה מתפקידה לאחר ההצבעה.

גם ראשי רשויות, ובהם חברי ליכוד, פרסמו מכתב נגד החקיקה וטענו שהיא פוגעת בחוסן הלאומי ובלכידות החברתית. מנגד, יו"ר ש"ס אריה דרעי החריף את הטון נגד בג"ץ ונגד הרמטכ"ל, האשים את זמיר בהתערבות פוליטית והבהיר שש"ס תלך לבחירות רק עם נתניהו. דובר צה"ל הגדיר את הביקורת על הרמטכ"ל "לא עניינית ואפילו זולה".

הקואליציה אמנם הצליחה להעביר את החוקים ולשמר את הבלוק החרדי לקראת הבחירות, אך הנזק הפוליטי עלול להיות משמעותי בקרב מצביעי ימין המשרתים בצבא ובמילואים. השאלה כעת היא האם הוויכוח יתמקד בפרטי ההסדר המשפטי, או יהפוך למשאל ציבורי רחב על החוזה שבין המדינה, הצבא והמגזרים השונים.