הגיוס החרדי מגיע לרגע ההכרעה
צילום: עמית סגל בטלגרם (מקור)
בקצרה
המדינה הציגה לבג״ץ נתון של כ־110 אלף חייבי גיוס במעמדי אכיפה שונים וביקשה לשקול שלילת הטבות נוספות
הנתון שהוגש השבוע מתייחס למי שהוכרזו משתמטים או שהוצא בעניינם צו 12, ואינו נתון על חרדים בלבד. היועצת המשפטית לממשלה טענה שכלי האכיפה אינם ממוצים והציעה שבג״ץ ישקול הוראות נוספות בנוגע להטבות כלכליות.
42 צעירים עוכבו בנתב״ג; עד סוף היום דווח ש־40 מהם הביעו נכונות להתגייס
העיכובים ביום שלישי עוררו תגובות חריפות מצד ההנהגה החרדית ומחאות נגד המעצרים. בהמשך התברר ש־40 מתוך 42 הביעו נכונות להתחיל בהליכי גיוס; נכונות זו עדיין אינה שירות בפועל.
ש״ס ויהדות התורה דורשות הסדרה לפני השבעת ממשלה, בעוד נתניהו מציג מסרים שונים על האכיפה והגיוס
דרעי הודיע שלא ישביע ממשלה בלי הסדרת הסוגיה, גם במחיר בחירות חוזרות, והציג חוק יסוד לימוד תורה כעוגן משפטי אפשרי. נתניהו הסתייג ממעצרי תלמידי ישיבות, בעוד הליכוד הדגיש שעל מי שאינו לומד להתגייס.
המאבק על הייצוג החרדי החריף: לייטנר מסרב לפרוש, ובגור חזרו לקרוא להצביע בלי לסיים את המשבר
נתניהו נפגש עם יו״ר הציבור החרדי בניסיון להביא לפרישתו, אך לייטנר המשיך לדרוש שינוי בחינוך ובשילוב החרדים. האדמו״ר מגור פרסם קריאה להצביע ליהדות התורה, אולם בהמשך השבוע התעוררה מחלוקת נוספת סביב הקריאה המשותפת של ההנהגה החסידית.
המחלוקת כבר אינה ממתינה לממשלה הבאה
סוגיית הגיוס החרדי עברה השבוע מן ההבטחות לעימותים מיידיים: צעירים עוכבו בשדה התעופה, כבישים נחסמו, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה להרחיב את הלחץ הכלכלי, והמנהיגות החרדית חידדה את דרישתה לחקיקה לפני השבעת ממשלה.
כך נוצר מצב שבו שאלת הרוב הקואליציוני אינה מספיקה. גם אם יימצאו 61 תומכים בממשלה, השותפים יצטרכו להסכים מראש על הסדר שישפיע על חובת השירות, על האכיפה ועל הטבות כלכליות. עמדותיהם הפומביות עדיין מציגות פערים גדולים.
מה באמת כולל הנתון של 110 אלף
ביום רביעי הגישה המדינה לבג״ץ עדכון ובו ביקורת חריפה על מיצוי האכיפה. בהודעות שהופצו בערוצים הוצג המספר המעוגל של 110 אלף חייבי גיוס המפרים את החוק. הפירוט שפורסם מאפשר לדייק: נכון ל־8 בספטמבר מדובר ב־110,330 מיועדים לשירות שהוכרזו משתמטים או שהוצא בעניינם צו 12. לפי הערכת הצבא, כ־81% מהם משתייכים לציבור החרדי. פירוט הנתונים שהוצגו לבית המשפט.
זהו נתון על כמה מעמדות אכיפה, ולא מספר החרדים שכבר הוכרזו כולם משתמטים. מועד הפרסום הוא השבוע, אך מועד הנתון מוקדם יותר. שתי ההבחנות נחוצות כדי להבין את היקף הבעיה בלי להרחיב את משמעות המספר מעבר למה שנמסר.
היועצת המשפטית לממשלה טענה שהמדינה אינה משתמשת במלוא הכלים העומדים לרשותה. היא הציעה שבית המשפט ישקול הוראות אופרטיביות נוספות לשלילת הטבות כלכליות. זו בקשה לבית המשפט, ולא דיווח על כך שכל ההטבות שעל הפרק כבר נשללו.
האכיפה בנתב״ג וההסכמה להתחיל בתהליך
ביום שלישי עוכבו בנתב״ג צעירים חרדים שחזרו מארצות הברית ולא הסדירו את מעמדם. הדיווחים הראשונים דיברו על כ־40, ובהמשך פורסם שמדובר ב־42. האירוע עורר מחאה פוליטית חריפה, ויעקב אשר טען לחשש לשיבוש הבחירות.
עד סוף היום דווח ש־40 מבין המעוכבים הביעו נכונות להתגייס, לאחר שגם 13 שסירבו בתחילה לשתף פעולה חתמו על הצהרות מתאימות. שניים נוספים נשלחו לכליאה בשל תקופת השתמטות ממושכת. העדכון על 42 המעוכבים והמשך הטיפול בהם.
ההתפתחות מלמדת שהאכיפה עשויה לשנות התנהגות, אך ההצהרה אינה סוף התהליך. המבחן הבא הוא השלמת הליכי הגיוס וההשתלבות בשירות. מנגד, המחאות בכביש 4 ובהמשך באזור השרון ממחישות את עוצמת ההתנגדות למעצרים בחלק מן הציבור החרדי.
תנאי הכניסה לממשלה נעשה נוקשה יותר
אריה דרעי הצהיר השבוע שש״ס לא תשביע ממשלה בלי הסדרת הגיוס, גם במחיר בחירות חוזרות. הוא הציג חוק יסוד לימוד תורה כמענה משפטי לטענת חוסר השוויון. זו תפיסתו לגבי השפעת החקיקה; אין בדבריו הכרעה כיצד בית המשפט יבחן חוק עתידי.
לפי דיווח דפנה ליאל, היעד שנדון במגעים החרדיים הוא פטור מלא ללומדי תורה בלי יעדים וסנקציות, לצד השבת הטבות שנשללו. בהמשך התחייב יעקב אשר בפני האדמו״ר מגור לפעול לחוק ללא סנקציות פליליות. בין הנוסחים האלה יש הבדלים, ולא פורסם מתווה חקיקה סופי ומוסכם.
נתניהו אמר בריאיון שהמעצרים אינם מקובלים עליו, וביחס לחקיקה לפני הקמת הממשלה השיב שהוא מקווה שתתאפשר. הליכוד הדגיש במקביל שמי שאינו לומד תורה צריך להתגייס, והציג יעד גיוס רב־שנתי. הפער בין הגנה על לומדי התורה, גיוס מי שאינו לומד ואופן אכיפת החובה נותר בלתי פתור.
