רוסיה-אוקראינה: השבוע שבו השמיים הפכו לחזית המרכזית

מתקפת הענק: מאות כלי תקיפה בלילה אחד

האירוע המרכזי של השבוע התרחש בלילה שבין 29 ל-30 ביולי, כאשר רוסיה פתחה במתקפה משולבת רחבת היקף נגד שורה ארוכה של אזורים באוקראינה. לפי חיל האוויר האוקראיני, במתקפה השתתפו 284 כטב"מים ו-74 טילים מסוגים שונים, בהם טילי שיוט, טילים בליסטיים וטילים מהירים ששוגרו מהים ומהאוויר.

אוקראינה דיווחה כי הצליחה ליירט או לשבש 320 מתוך 358 מטרות אוויריות. עם זאת, מאחורי שיעור היירוט הגבוה מסתתרת חולשה משמעותית: ההגנה האוקראינית יירטה רק אחד מתשעת הטילים הבליסטיים ששוגרו, ולא הצליחה ליירט ארבעה טילי צירקון או אוניקס. הנתונים מדגישים כי מערכות ההגנה הזולות והניידות מצליחות להתמודד עם חלק גדול מהכטב"מים וטילי השיוט, אך קייב עדיין תלויה מאוד במיירטי פטריוט לצורך התמודדות עם טילים בליסטיים.

הודעות הטלגרם תיארו שעות ארוכות של התרעות, המראות של מפציצים אסטרטגיים ושיגורים מהים השחור. תחנות המטרו בקייב התמלאו בעשרות אלפי תושבים שביקשו להעביר את הלילה מתחת לקרקע, וחלקם הגיעו עם אוהלים וציוד לשינה.

הפגיעה באזרחים: מקייב ועד לבוב

המתקפה גרמה למותם של לפחות תשעה בני אדם ולפציעתם של עשרות. נזק נרחב נרשם בקייב, בלבוב ובמחוזות נוספים, כולל פגיעות בבתי מגורים, מחסנים, בתי עסק ותשתיות.

האירוע הקשה ביותר התרחש ביישוב רדושנה, סמוך לקריבי ריה, שם נהרגו כמה מבני משפחה אחת, בהם ילדים. זלנסקי טען כי הטיל שפגע בבית היה טיל בליסטי צפון קוריאני. גורמים אוקראיניים מסרו כי נתוני המכ"ם תאמו למסלול של טיל KN-23 או KN-24, אך בדיקת השרידים נמשכה, ולכן הזיהוי עדיין אינו סופי.

בלבוב נפגעו מבני מגורים ותושבים נלכדו מתחת להריסות. בקייב פרצו שריפות בכמה מוקדים, ובהם אזורים מסחריים ותעשייתיים. לפי הנתונים שנאספו מערוצי הטלגרם, יותר מ-56 אלף בני אדם שהו במהלך הלילה בתחנות המטרו של הבירה.

טיל רוסי נפל בפולין

אחת ההתפתחויות החריגות ביותר הייתה חדירת טיל שיוט רוסי למרחב האווירי של פולין. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר כי הממצאים הראשוניים מצביעים על טיל Kh-101, שנפל בשדה ליד הכפר טרנאווה-קולוניה, כ-100 קילומטרים מגבול אוקראינה.

הטיל הותיר מכתש בקוטר של כעשרה מטרים. מטוסי קרב פולניים הוזנקו, וטוסק טען כי היו מוכנים להפיל את הטיל במקרה שהיה ממשיך לעבר אזור מיושב. בוורשה מעריכים כי פולין לא הייתה המטרה, אך האירוע המחיש שוב כיצד מתקפה רוסית נגד מערב אוקראינה עלולה לגלוש במהירות לשטח נאט"ו.

החדירה גם חיזקה את הדיון בפולין על העברת מיירטי פטריוט נוספים לאוקראינה. מבחינת ורשה, הגנה טובה יותר על מערב אוקראינה אינה רק סיוע לקייב, אלא שכבת הגנה קדמית על המרחב האווירי הפולני.

רוסיה פגעה בתעשיית הכטב"מים האוקראינית

מלבד הפגיעה באזרחים, נראה שרוסיה הצליחה השבוע לפגוע לפחות ביעד משמעותי אחד בתעשייה הביטחונית האוקראינית. טיל רוסי השמיד בקייב מפעל של חברת Terminal Autonomy, חברה אמריקנית המייצרת באוקראינה כטב"מים ארוכי טווח מסוג AQ-400 Scythe ו-AQ-100 Bayonet.

לפי החברה, לא היו נפגעים, אך המתקן עצמו נהרס. הכטב"מים שיוצרו בו תוכננו להמשיך לפעול גם בתנאים של שיבוש אלקטרוני רוסי ולהשתמש במערכות ניווט אוטונומיות בשלב הסופי של התקיפה.

משרד ההגנה הרוסי טען כי המתקפה פגעה במפעלים נוספים לייצור טילים וכטב"מים, וכן באוניות שהובילו ציוד צבאי לנמלי אוקראינה. טענות אלה לא אומתו באופן עצמאי, ולכן יש להתייחס אליהן כחלק מהגרסה הרוסית ולא כעובדות מוכחות.

התגובה האוקראינית: בתי זיקוק ומרכזים לוגיסטיים בוערים

במקביל למתקפות הרוסיות, אוקראינה הרחיבה משמעותית את התקיפות בעומק רוסיה. במהלך השבוע דווח על פגיעות בבתי זיקוק בפרם, ריאזאן ווולגוגרד, וכן במתקנים בניז'נקאמסק ובאזורים נוספים.

אחד היעדים הבולטים היה בית הזיקוק של לוקאויל בוולגוגרד, מהגדולים ברוסיה. הרשויות המקומיות אישרו שריפות במתקני אנרגיה ובמחסנים, וחמישה בני אדם נפצעו באזור. היקף הנזק ליכולת הזיקוק עדיין אינו ברור.

כטב"מים אוקראיניים תקפו גם שורה של מרכזים לוגיסטיים של ענקית המסחר הרוסית Wildberries. מחסנים בריאזאן, וולגוגרד ואזורים נוספים פונו או עלו באש. רויטרס דיווחה כי שבעה מתקנים של החברה נפגעו בתקופה האחרונה, וכי הפגיעה השפיעה על חלק משמעותי מיכולת האחסון שלה ועל אלפי עסקים המשתמשים במערך ההפצה שלה.

בנוסף, אוקראינה טענה כי תקפה מפעל תעופה ביבפטוריה שבקרים, את תשתיות נמל טאמאן ואתרים צבאיים וימיים נוספים. חלק מהשריפות והתקיפות אושרו בידי גורמים רוסיים, אך לא כל רשימת היעדים האוקראינית אומתה באופן עצמאי.

האסטרטגיה האוקראינית ברורה: כאשר קייב מתקשה לעצור לחלוטין את המתקפות האוויריות הרוסיות, היא מנסה להעלות את מחיר המלחמה באמצעות פגיעה בדלק, בתחבורה, בנמלים ובשרשראות האספקה של רוסיה.

החזית הקרקעית: לחץ רוסי ללא קריסה אוקראינית

למרות עוצמת המלחמה האווירית, החזית היבשתית לא השתנתה באופן דרמטי השבוע. רוסיה המשיכה לבצע פעולות התקפיות באזור סומי, בצפון, ובמספר גזרות במחוז דונצק.

לפי המכון לחקר המלחמה, הכוחות הרוסיים המשיכו לתקוף בצפון מחוז סומי ב-26 וב-27 ביולי, אך לא השיגו התקדמות מאומתת. באזור קוסטיאנטיניבקה, לעומת זאת, היתרון הרוסי במטוסי קרב ובפצצות גלישה מאפשר לכוחות חי"ר קטנים להתקרב לעמדות אוקראיניות ולהפעיל לחץ מתמשך על קווי ההגנה.

ערוצים אוקראיניים בעברית דיווחו כי כוחות "אזוב" הדפו מתקפת שריון רוסית רחבת היקף ליד הכפר שחובו במחוז דונצק. לפי הטענה, יחידות משלוש מסגרות רוסיות ניסו לתקוף בשני צירים, אך נעצרו לאחר כארבע שעות לחימה. מדובר בדיווח אוקראיני שלא אושר באופן עצמאי, אך הוא מתאים לתמונה הרחבה של ניסיונות רוסיים לייצר לחץ מקומי באמצעות ריכוז כוחות, ללא פריצה מערכתית.

רויטרס דיווחה במקביל על הרוגים בתקיפות רוסיות סמוך לקוסטיאנטיניבקה וביישובים נוספים לאורך החזית. התמונה הכוללת היא של מלחמת שחיקה קשה: רוסיה מחזיקה ביתרון בכוח אדם, בארטילריה ובחימוש אווירי, אך מתקשה לתרגם אותו לתנועה מהירה בשטח.

בוושינגטון מדברים על פטריוט ועל משא ומתן

במישור המדיני, זלנסקי נפגש השבוע עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן. השניים דנו באפשרות לחדש את המגעים המדיניים מול רוסיה ובמתן רישיון לאוקראינה לייצר מיירטים למערכת פטריוט.

זלנסקי נפגש גם עם נציגי החברות האמריקניות המעורבות בייצור המערכת. עם זאת, ב-31 ביולי טראמפ הביע הסתייגות ואמר כי ארצות הברית עדיין צריכה להיות זהירה בהעברת רישיון לייצור נשק רגיש כל כך. המשמעות היא שקיים פער בין ההסכמה הפוליטית העקרונית לבין היישום התעשייתי בפועל.

במקביל, הסנאט האמריקני קידם ברוב של 86 מול 12 הצעת חוק להרחבת הסנקציות על רוסיה, על בכירים רוסים, על מגזר האנרגיה ועל צי הצללים. עם זאת, גורל החוק בבית הנבחרים אינו ברור, בין היתר בשל התנגדות לסעיפים המאפשרים הטלת מכסים גבוהים על מדינות הממשיכות לרכוש אנרגיה רוסית.

המסקנה: לא הכרעה, אלא הרחבת גבולות המלחמה

השבוע האחרון לא הסתיים בכיבוש עיר גדולה או בהתמוטטות של אחד הצדדים. השינוי המשמעותי התרחש דווקא הרחק מקו המגע.

רוסיה הוכיחה שהיא מסוגלת להמשיך ולייצר מתקפות משולבות של מאות כטב"מים ועשרות טילים, תוך ניצול המחסור האוקראיני במיירטים בליסטיים. אוקראינה, מצידה, הוכיחה כי היא מסוגלת לפגוע שוב ושוב בעומק רוסיה, בבתי זיקוק, בנמלים ובמרכזים לוגיסטיים המרוחקים מאות ואף יותר מאלף קילומטרים מגבולה.

המלחמה הופכת בהדרגה מתחרות על כפרים ועמדות בחזית לתחרות בין מערכות תעשייתיות: מי מסוגל לייצר יותר כטב"מים, מי מחזיק מספיק מיירטים, ומי יצליח לשמור על בתי הזיקוק, המחסנים, הנמלים והמפעלים שלו פעילים לאורך זמן.

נכון לסוף יולי 2026, אף צד אינו קרוב להכרעה. אולם גבולות המלחמה ממשיכים להתרחב, לעומק רוסיה, לערים במערב אוקראינה, ואפילו למרחב האווירי של מדינות נאט"ו.