התקיפות הרוסיות גבו קורבנות בערים ופגעו בתחבורה ובחשמל; מניין ההרוגים בתחנת הרכבת בדניפרו עלה בבוקר 30 באוקטובר ל־15
כטב״ם רוסי מונע סילון פגע ב־29 באוקטובר ברציף בתחנת הרכבת בדניפרו, ובבוקר שלמחרת דווח על מות פצוע נוסף ועל 15 הרוגים. בצ׳רניהיב נהרגו שתי נערות בנות 15, ובקייב גרמה פגיעה נוספת בגשר הדרומי לשיבושי תחבורה נרחבים. הפסקות החשמל בדניפרו השביתו גם את התחבורה החשמלית והעבירו את מערכות המים להפעלה בגנרטורים.
באולשקי נכנסה לתוקף הפוגה הומניטרית ונערכו הכנות לסיוע ולפינוי; בנפרד, 270 אנשי צבא ואזרחים חזרו לאוקראינה בחילופי שבויים
הפסקת האש באזור אולשקי החלה ב־27 באוקטובר, ובבוקר 30 באוקטובר דיווח נציב זכויות האדם האוקראיני על יותר מ־75 שעות ללא הפרות מתועדות. הוכנו אוטובוסים ואמבולנסים לפינוי, אך עד סגירת הסיקור לא היה אישור להשלמת המבצע. בחילופי 23 באוקטובר חזרו לאוקראינה 261 אנשי צבא ותשעה אזרחים, ובהם חמישה שלפי זלנסקי נחשבו להרוגים באולניבקה.
אוקראינה תקפה מפעלי תעשייה ויעדים צבאיים בעומק רוסיה; חיל הים האוקראיני הודיע על השמדת שני מטוסי סו־34 בטילי נפטון
הדיווחים המצטלבים הצביעו על תקיפות ושרפות במפעלים באורל, בטוליאטי, באומסק, ביילץ ובמחוז טולה. ההודעה על השמדת שני מטוסים במרינובקה הייתה טענה רשמית אוקראינית, שקיבלה הד גם בערוצים נוספים, אך לא הוצגה הערכת נזק עצמאית מלאה. גם מספרי הכטב״מים העצומים שפרסמה רוסיה נותרו טענות של הרשויות הרוסיות.
קייב הודיעה שחיבורי סטארלינק וסטארשילד חזרו למהירויות הקודמות, אך המחסור במיירטי הגנה אווירית נותר בעינו
לעומת אי־הבהירות בסוף השבוע הקודם, זלנסקי הודיע הפעם על שיקום מהירויות התקשורת הלוויינית ועל חידוש מלוא שיתוף המודיעין האמריקאי. המחלוקת על האחריות להגבלות ועל תנאי השימוש במערכות נמשכה. בתחום המיירטים לא הוכרז על פתרון למחסור, ואוקראינה ביקשה ממדינות אירופה להעביר חלק ממלאיהן כבר עכשיו.
השיחות המתוכננות בנובמבר נותרו ללא מועד מוסכם, והמחלוקת על השתתפות אירופה החריפה; במקביל הורדה תחזית הכלכלה האוקראינית להתכווצות
אבו דאבי נותרה היעד האפשרי לסבב הבא, אך התאריכים שהוזכרו לא הבשילו להסכמה פומבית. רוסיה דחתה השתתפות אירופית בסבב הקרוב, בעוד קייב התנגדה לדיון בביטחון היבשת בלי האירופים. הפגיעה בייצור ובלוגיסטיקה כבר קיבלה ביטוי בתחזית הבנק הלאומי: התכווצות של 0.4% ב־2026 וצמיחה של 0.4% בלבד ב־2027.
שבוע של הרוגים בעורף והפוגה מקומית אחת
השבוע שבין 23 ל־30 באוקטובר הציב זו לצד זו שתי התפתחויות שונות בתכלית: באולשקי הכבושה החלה הפוגה שנועדה להכניס מזון ותרופות ולאפשר יציאת אזרחים; בערים אחרות באוקראינה נמשכו תקיפות קטלניות על תחבורה, מגורים ותשתיות. הפגיעה בתחנת הרכבת בדניפרו ב־29 באוקטובר הייתה מן האירועים הקשים של השבוע. בבוקר 30 באוקטובר עלה מניין ההרוגים ל־15, לאחר שפצוע מת בבית החולים.
לעומת השבוע הקודם, שבו המגעים המדיניים הניבו בעיקר נכונות לשוב ולדבר בנובמבר, הפעם נרשמו גם תוצאות מוחשיות: חילופי 270 בני אדם מכל צד והפסקת אש מקומית שנשמרה, לפי הנציב האוקראיני, במשך יותר משלושה ימים. אולם לא הושגה הסכמה על עצירת התקיפות ברחבי המדינה, על הגנת תשתיות האנרגיה או על מועד מחייב לסבב השיחות הבא.
אוקראינה המשיכה במקביל בתקיפות ארוכות טווח ברוסיה. מפעלי אלקטרוניקה, כימיקלים וסוללות עלו באש, תנועת התעופה במוסקבה שובשה, וחיל הים האוקראיני הודיע על השמדת שני מטוסי קרב־הפצצה. התמונה המצטברת היא של לחימה שמרחיבה את הפגיעה בעורף, בזמן שהמסלול המדיני עדיין מתקשה לייצר הגנות רחבות יותר לאזרחים.
תחנת הרכבת בדניפרו והגשר בקייב
הפגיעה ברציף והעדכון ל־15 הרוגים
ב־29 באוקטובר פגע כטב״ם רוסי מונע סילון ברציף בתחנת הרכבת בדניפרו, שבו עמדה רכבת הנוסעים בקו דניפרו–זפוריז׳יה. אוניאן, אוקראינה עכשיו, דיפסטייט וכרמל ניוז דיווחו על התקיפה ועל מניין ההרוגים הראשוני. במהלך היום עלה המניין מ־13 ל־14; בבוקר 30 באוקטובר הודיעו הרשויות על הרוג נוסף. השידור הציבורי האוקראיני דיווח כי גבר בן 40 מת מפצעיו בבית החולים. העדכון על מניין ההרוגים בתחנת דניפרו.
בעדכון של 29 באוקטובר נמנו גם 14 פצועים, ושישה מהם הוגדרו אז במצב קשה, בהם ילד בן 11. חברת הרכבות מסרה כי הוכרזה סכנה מוגברת וכי נוסעים נקראו לעבור למקלטים, אך אנשים נותרו ליד הרכבת. הנתונים האלה מחייבים בירור של הליכי הפינוי וההתגוננות בתחנות; עצם קיומה של התרעה אינו מסביר מדוע אנשים נותרו חשופים ברציף.
באותו יום נהרגו במרכז צ׳רניהיב שתי נערות בנות 15. מניין הפצועים עלה בעדכונים ל־25, ובהם ארבעה ילדים. חנויות נפגעו ומכוניות עלו באש, ובעיר הוכרז יום אבל. הדיווח המאוחר של השידור הציבורי, שהתבסס על ראש המינהל המחוזי, אישר את מספר ההרוגות והפצועים. העדכון על נפגעי התקיפה בצ׳רניהיב.
בקרמנצ׳וק דווח על שני הרוגים בפגיעה בבניין מגורים; מספר הפצועים נע בין אחד לשלושה בדיווחים שסופקו. באיזיום דווח על לפחות עשרה פצועים לאחר פגיעת פצצה אווירית בבניין בן חמש קומות. בזפוריז׳יה תואר רצף תקיפות בכטב״מי תקיפה קטנים נגד אוטובוסים, מיניבוסים וטרוליבוס. הרשויות ביקשו מהתושבים לצמצם נסיעות בעיר.
אלה הצטרפו לפגיעות מוקדמות יותר השבוע: במסוף נובה פושטה בצ׳רניהיב, בבתי מגורים בסינלניקובה ובוויניציה ובמרכזי מסחר בחרקיב, בפולטבה ובזפוריז׳יה. בחלק מהאתרים לא היו נפגעים משום שהעובדים והמבקרים התפנו, אך המבנים והפעילות העסקית ספגו נזק כבד.
אל תחכו למחר. קבלו עדכונים בזמן אמת בטלגרם.
הצטרפו לקהילת הקוראים שלנו וקבלו את הסיכומים הכי חדים ישר לנייד.
בקייב נמשכה שחיקת תשתיות התחבורה שתוארה בשבוע הקודם. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר פגעו תקיפות בליסטיות גם בגשר הדרומי. העירייה דיווחה על נזק למבני בטון מזוין, לנתיבי הרכב, לתשתיות המטרו ולקווי הנדסה. הגשר נסגר לתנועה, ושירותי התחבורה הותאמו בהדרגה למסלולים חלופיים.
המספר שפורסם בערוצים לא־רשמיים — ארבעה טילי איסקנדר שפגעו בגשר — לא קיבל אישור רשמי בחומר. לעומת זאת, שיבושי התנועה תועדו בכמה מקורות: אוטובוסים הוסטו, נוספו רכבות עירוניות, ונרשמו תורים ועומסים בשתי גדות הדנייפר. גם לאחר חידוש חלק משירותי המטרו, מועד הפתיחה המלאה של הגשר נותר לא ידוע.
העירייה הודיעה על הקצאת מיליארד גריבנה לתכנון מעברים נוספים ודרכי גישה. במקביל הועלתה אפשרות להצבת שני גשרים ניידים לפחות בסיוע מערבי, אך לפי ההערכות שפורסמו התקנתם תדרוש חודשים. הם אינם פתרון מיידי לקיבולת שאבדה.
באותו רצף תקיפות ניזוקו גם תחנת המטרו ליסובה, מבני אוניברסיטה ומעונות, בתי מגורים ושני מוסדות רפואיים. בעדכון בוקר 27 באוקטובר נמנו הרוגה אחת ו־14 פצועים בעיר. בתקיפה נוספת בערב 29 באוקטובר נהרג אדם נוסף בקייב ונגרם נזק למחסנים, לחנות ולבנייני מגורים.
אולשקי: המסדרון ההומניטרי החל להתממש
הפסקת האש קדמה למשימת הסיוע
ההתפתחות ההומניטרית המרכזית הייתה המעבר משיחות על חילוץ מאולשקי להסכמה מבצעית. העיר נמצאת בגדה המזרחית של הדנייפר, תחת שליטה רוסית, ולפי ההערכות שפורסמו השבוע נותרו בה כ־2,000 תושבים. ההערכות הגבוהות יותר, סביב 6,000, התייחסו לעיר וליישובים סמוכים יחד.
בתחילת השבוע נוצר בלבול בין 27 ל־29 באוקטובר כמועד תחילת ההסדר. בהמשך התברר שהפסקת האש נכנסה לתוקף ב־27 באוקטובר בשעה 03:00 לפי שעון קייב, ואילו 29 באוקטובר הוזכר כמועד תחילת המשימה ההומניטרית עצמה. שני הצדדים אישרו את ההפוגה, שהושגה בתיווך מלאניה טראמפ. הדיווח על תחילת ההפוגה ועל ההבחנה בין המועדים.
נציב זכויות האדם האוקראיני, דמיטרו לובינץ, דיווח תחילה על 30 שעות ללא תקריות, בהמשך על 54, ובבוקר 30 באוקטובר על יותר מ־75 שעות ללא הפרות מתועדות. לפי התוכנית שפורסמה, ההפוגה אמורה להימשך עד ערב 1 בנובמבר.
ב־29 באוקטובר נמסר כי מסלול התנועה נוקה ממוקשים וכי משלחת של אוקראינה, ארצות הברית ורוסיה הגיעה לנקודת המוצא. למחרת דווח על יציאת השיירה ועל הכנת 25 אוטובוסים ל־750 בני אדם, לצד אמבולנסים לתושבים שמוגבלים בניידות. הסיוע נועד לכלול מזון, מים ותרופות, וכן ציוד לבית החולים ומלאי למי שיישארו בעיר.
מסלול הפינוי המתוכנן לשטח שבשליטת אוקראינה מורכב: יציאה תחילה לאנאפה שברוסיה, ומשם טיסה לגומל שבבלארוס בליווי משלחת אוקראינית ולובינץ. טיסה הוזכרה ל־31 באוקטובר. עד סגירת הסיקור בבוקר 30 באוקטובר לא היה אישור להשלמת הפינוי או למספר האנשים שיצאו בפועל.
הפוגה שנשמרת, וחשש מהיום שאחריה
לצד דיווחי לובינץ על שמירת ההסדר, קצינים אוקראינים ומקורות שצוטטו בבילד הזהירו מפני ניצול ההפוגה להתארגנות רוסית: תנועת משאיות, חיזוק מחסות, פריסת רשתות נגד כטב״מים והתקרבות יחידות מפעילים לדנייפר. חלקם העלו חשש לניסיון פעולה מעבר לנהר לאחר סיום ההפוגה.
לטענות האלה לא הוצג אישור עצמאי, והן עמדו מול הודעות הנציב שלא תועדה תנועת כוחות רוסית במסגרת המעקב שלו. לכן אין בסיס לקבוע שההסדר הופר או שמתקפה מעבר לנהר כבר הוחלטה. עם זאת, שמירת הפוגה הומניטרית אינה מכריעה כיצד יפעלו הצדדים לאחר פקיעתה.
270 חזרו מהשבי
ב־23 באוקטובר בוצעו חילופי 270 בני אדם מכל צד. לפי זלנסקי, לאוקראינה חזרו 261 אנשי צבא ותשעה אזרחים. רבים נשבו ב־2022, ובהם מגיני מריופול, אנשי המשמר הלאומי, משמר הגבול ויחידות נוספות.
אוניאן, אוקראינה עכשיו ודיפסטייט דיווחו כי בין השבים היו חמישה שלפי זלנסקי נחשבו להרוגים במתקפה בכלא אולניבקה ביולי 2022. הנציב האוקראיני מסר גם על מספר גדול של משוחררים שהורשעו ברוסיה. החילוף היה הישג אנושי ברור של המגעים, אך לא לווה בהסכמה לחילופי כל השבויים, כפי שקייב דורשת. דיווח על החילוף ועל הודעת זלנסקי.
אוקראינה פגעה בתעשייה ובעורף הצבאי הרוסי
רצף התקיפות האוקראיניות בלט השבוע במגוון היעדים: מפעלי רכיבים אלקטרוניים, גומי וכימיקלים, ייצור סוללות, מתקני אנרגיה ובסיס תעופה. דיווחים מקבילים בערוצים האוקראיניים ובכרמל ניוז חיזקו את עצם התרחשותן של כמה מן התקיפות, אך לא סיפקו בכל אתר הערכת נזק מלאה.
ב־23 באוקטובר נפגע מפעל פרוטון באורל, שמייצר ציוד אופטו־אלקטרוני ורכיבים אלקטרוניים. הדיווחים קשרו את מוצריו לתעשיית הנשק הרוסית. סוג הטיל נותר לא מוכרע: תחילה הוזכר פלמינגו ובהמשך סטורם שאדו, ללא אישור רשמי. באותו יום דווח על שרפה גדולה במפעל טוליאטיקאוצ׳וק; פגיעות במפעל ובתחנת כוח סמוכים הוצגו כאפשרויות בלבד.
באומסק, במרחק שלפי הדיווחים מגיע לכ־3,000 ק״מ מאוקראינה, נפגעו ב־24 באוקטובר מפעל כימי ומרכז לוגיסטי גדול של אוזון. מושל המחוז אישר הגעת כטב״מים לאזור התעשייה. למחרת נפגע מפעל אנרגיה ביילץ, המייצר סוללות ומערכות חשמל לציוד צבאי. תועדו שרפה ונזק כבד למבנה, אולם ההערכה שהייצור בו אינו יכול להתחדש נשענה על ניטורים שצוטטו בערוצים.
בהמשך השבוע דווח על שרפות במפעל אזוט בנובומוסקובסק שבמחוז טולה ועל תקיפות נוספות בליפצק ובוורונז׳. ההיגיון העולה מבחירת היעדים הוא ניסיון לפגוע בשרשרת הייצור והאספקה הצבאית; מידת הפגיעה בתפוקה הרוסית עדיין אינה ידועה.
ב־29 באוקטובר הודיע חיל הים האוקראיני שטילי נפטון ארוכי טווח השמידו שני מטוסי סו־34 בבסיס מרינובקה שבמחוז וולגוגרד. ההודעה באה לאחר דיווחים רוסיים על פגיעה במטוסים, וקיבלה הד גם בכרמל ניוז. זו טענה רשמית אוקראינית משמעותית, אך אין להפוך אותה, או את הסיכומים החודשיים שפורסמו לצדה, למאזן אבדות שאומת במלואו. הדיווח על הודעת חיל הים האוקראיני.
מוסקבה ספגה שוב שיבושי תעופה. ב־23 באוקטובר הוגבלה הפעילות בכל ארבעת נמלי התעופה שלה, ובסוף תקופת הסיקור דווח על מאות טיסות שהתעכבו או בוטלו ועל הסטת מטוסים. המספרים החריגים שפרסמו הרשויות הרוסיות — ובהם טענה ליירוט 1,214 כטב״מים מעל מחוזות רבים — לא קיבלו אימות עצמאי. חלק מהדיווחים הופיעו במועדים חופפים, ואין בסיס לסכמם לכמה מתקפות נפרדות.
החזית הקרקעית: הישגים מקומיים ותמונה מעורבת
דיפסטייט תיעדה התקדמויות רוסיות ליד סביטלה ובהמשך ליד ווזדווייז׳יבקה, לוהיבסקי ומייסקה. מנגד, זלנסקי והערוצים האוקראיניים תיארו מבצע בקופיאנסק שבו נעו כוחות יותר מ־15 ק״מ בתוואי תת־קרקעי, בשילוב פעילות מעל הקרקע ותקיפות כטב״מים. לפי הגרסה האוקראינית, המבצע שיבש תוכנית חדירה רוסית והביא לשביית יותר מ־30 חיילים.
הדיווחים מצביעים על לחימה פעילה ועל שינויים מקומיים, אך אינם מבססים תפנית כוללת בחזית. גם נתוני הפגיעות היומיים של כוחות הכטב״מים האוקראיניים נותרו דיווחים צבאיים: הקטגוריה של אנשי כוח אדם שנפגעו רחבה ממספר ההרוגים הנטען, ואין לחבר אותה אוטומטית לנתוני האבדות של המטכ״ל.
באוקראינה הוארכו במקביל המשטר הצבאי והגיוס הכללי עד 29 בינואר 2027. הממשלה החלה לשנות גם את מנגנוני ההגנה מגיוס לעובדי חברות חיוניות, תוך ניסיון להבחין בין כוח אדם הנחוץ לייצור ולתיקוני חירום לבין תפקידי עזר. זהו ביטוי נוסף למתח שבין צורכי החזית לבין הצורך להחזיק מפעלים ותשתיות פעילים.
התקשורת הלוויינית חזרה, המיירטים עדיין חסרים
השינוי המרכזי לעומת סוף השבוע הקודם היה ההודעה האוקראינית על שיקום מהירויות סטארלינק וסטארשילד. במהלך 24–25 באוקטובר מסרו בכירים בקייב שהמערכות חזרו לפעול במהירויות הנחוצות, וזלנסקי הודיע גם על חידוש מלוא שיתוף המודיעין האמריקאי. הדיווח על הודעת אוקראינה ועל עמדת מאסק.
המחלוקת על ההגבלות עצמן נמשכה. מאסק טען שהשירות המסחרי שימש לתקיפות בניגוד לתנאיו. היועץ האוקראיני סרהיי בסקרסטנוב, המכונה פלאש, אמר שהפגיעה המרכזית הייתה בכטב״מי יירוט ובמסוקים שנזקקים לחיבור תוך תנועה מהירה, ושלא הייתה השפעה על תקיפות בתי זיקוק בעומק רוסיה, שבה השירות המסחרי אינו פועל. הדיווחים אינם מאפשרים להכריע בכל פרטי האחריות, ההרשאות והשימוש המבצעי.
הבעיה הדחופה יותר להגנת הערים נותרה מלאי המיירטים. זלנסקי אמר שאוקראינה קיבלה מארצות הברית בממוצע 12 מיירטי פטריוט בחודש במהלך 2026, בעוד שבאוקטובר השתמשה ב־35, ואת ההפרש השיגה משותפים אחרים. הוא תיאר עיכובים באישורי העברה וביקש חבילת מיירטים לחורף. אלה נתונים שמסר הנשיא, ולא פירוט מלא של מלאי המדינה.
קייב פנתה לכמה מדינות אירופיות בבקשה להעביר כעת 10% ממלאי מיירטי פטריוט ואיריס־טי שלהן, כנגד השלמה ממשלוחים עתידיים. הולנד הודיעה על חבילת סיוע של 500 מיליון אירו שתתמקד בהגנה אווירית ובכטב״מים. בפולין דווח על החלטה להעביר שני מטוסי מיג־29 נוספים, ללא מועד מסירה; משרד ההגנה אישר הכנת חבילה אך לא חשף את מלוא הרכבה.
במקביל נמסרו פרטים נוספים על מערכת פרייה האירופית ליירוט טילים בליסטיים. לוח הזמנים שפורסם הפעם הציב אב־טיפוס במחצית הראשונה של 2027 וניסוי יירוט באמצע השנה. זהו אופק מאוחר מהשאיפות שהוזכרו בסיקור הקודם, והוא אינו מספק מענה לחורף הנוכחי.
אבו דאבי ממתינה להסכמה על מועד ועל משתתפים
אחרי פתיחת הערוצים בשבוע שעבר, המגעים השבוע התמקדו במועד הסבב הבא ובהרכבו. הוזכרו תאריכים שונים בתחילת נובמבר ובסביבת 10 בנובמבר, אך עד בוקר 30 באוקטובר לא פורסם מועד מוסכם. גם ההבחנה בין שיחות משלחות לבין פסגת מנהיגים נותרה חשובה: שאיפת קייב לפגישת זלנסקי–טראמפ–פוטין אינה הודעה שפגישה כזאת נקבעה.
נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב וראש ממשלת נורווגיה יונאס גר סטורה שוחחו עם פוטין ב־27 באוקטובר. סטוב אמר שהשיחה הוכנה בתיאום עם אוקראינה וארצות הברית ונועדה להעביר מסרים מקייב. הדיווחים על תוכנה לא הצביעו על פריצת דרך בהפסקת אש. באירופה עצמה התעוררה מחלוקת על התיאום ועל התועלת שבחידוש שיחות ישירות עם מוסקבה.
בסוף השבוע החריפה שאלת הייצוג האירופי. עוזר פוטין יורי אושקוב אמר שהאירופים אינם מוזמנים לסבב הקרוב. זלנסקי השיב שאוקראינה לא תכשיל פגישה משולשת אם וושינגטון תתעקש עליה, אך אי אפשר לדון בארכיטקטורת הביטחון של אירופה ללא האירופים. העמדה הזאת מקבלת משקל נוסף לנוכח הדיווחים על דרישה רוסית אפשרית לצמצם את נוכחות נאט״ו באירופה לרמת 1997 — דרישה שלא פורסמה כמתווה מוסכם.
קייב הציגה יעדים מעשיים לשיחות: הפסקת תקיפות על אנרגיה, הגנה על הספנות ויצוא התבואה וחילופי כל השבויים. זלנסקי חזר על נכונות לעצירה לאורך קו החזית הנוכחי, לצד סירוב להכיר בריבונות רוסית על השטחים הכבושים. הפער בין העמדות האלה לבין הדרישות הרוסיות נותר רחב.
בתי הזיקוק והסנקציות נשארו במחלוקת
היקף ההשהיה בתקיפות אוקראיניות על בתי זיקוק רוסיים נותר לא ברור. זלנסקי אמר שאוקראינה הסכימה להפוגה בת 72 שעות שלא הניבה תוצאה. ב־30 באוקטובר פורסם דיווח של הוול סטריט ג׳ורנל על בקשה אמריקאית להפוגה בת 30 יום ועל הוראה ליחידות להימנע מתקיפות חדשות; זלנסקי הכחיש שהצבא קיבל הוראה רחבה להפסיק לתקוף בתי זיקוק.
באותו בוקר דיווחו אוניאן ואוקראינה עכשיו על שרפה גדולה בבית הזיקוק נובוקויבישבסק שבמחוז סמארה בעקבות תקיפת כטב״מים. האירוע מחדד את אי־הבהירות לגבי גבולות ההשהיה. לא הוצג הסכם הדדי ופומבי לעצירת תקיפות האנרגיה.
גם עסקת הדיזל הרוסי לארצות הברית נותרה מוקד מחלוקת. פורסמו דיווחים על מכליות שעשו דרכן לנמלים אמריקאיים, על שינויי יעד ועל קשיים במציאת קונים. אין בכך אישור שהמשלוחים אכן נפרקו בארצות הברית. במקביל נמשכו דיונים אפשריים בהקלת סנקציות על קרן ההשקעות הישירות הרוסית; עד סגירת הסיקור לא הוכרזה הסרה מלאה שלהן.
החשמל, הים והייצור מכבידים על הכלכלה
בדניפרו הצטרפה לפגיעה בתחנת הרכבת השבתה נרחבת של החשמל. בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר דיווחו הרשויות על כ־350 אלף צרכנים ללא אספקה בעקבות נזק לציוד ברשתות הראשיות. בבוקר מסר ראש העיר שהמטרו, החשמליות והטרוליבוסים אינם פועלים, ושמערכות המים מוזנות בגנרטורים. כך הופכת פגיעה ברשת החשמל לשיבוש בו־זמני של תנועה, מים ועבודה.
בקונוטופ נמשכה הפסקת חשמל ממושכת בעקבות תקיפות קודמות. ב־29 באוקטובר הודיעה אוקרנרגו שכל הצרכנים חוברו מחדש לפי לוחות אספקה מתחלפים, בעוד ראש העיר הזהיר שאספקה סדירה לא תשוב לפני האביב. חיבור מחודש בתנאים מוגבלים אינו מעיד על שיקום מלא של התשתית.
בים השחור נוספה פגיעה באוניית המכולות קונטשיפ ג׳ט, שהייתה בדרכה מחיפה לקונסטנצה. צים מסרה, לפי כרמל ניוז, שהאונייה נפגעה מכלי שיט בלתי מאויש ושכל אנשי הצוות פונו בשלום. דיווח מוקדם על טביעתה לא אושר. גם זהות התוקף לא הוכחה באופן עצמאי בדיווחים שסופקו, למרות ייחוסים רוסיים ואוקראיניים שהופצו ברשת.
הסיכון לספנות מצטרף לנזק למפעלים, לעלויות הובלה גבוהות ולמגבלות יצוא. ב־29 באוקטובר הוריד הבנק הלאומי של אוקראינה את תחזיתו להתכווצות של 0.4% ב־2026 ולצמיחה של 0.4% בלבד ב־2027. הבנק קשר את ההרעה לתקיפות על הייצור והלוגיסטיקה ולשיבוש הגישה לנמלים. הדיווח על תחזית הבנק המעודכנת.
מול הצרכים האלה נמשכו הדיונים האירופיים במימון נוסף לשנת 2027, סביב בקשה אוקראינית של כ־70 מיליארד אירו. מבנה החבילה, הערבויות ומקורות ההחזר טרם הוסכמו. גם ההצעה להרחיב את הרכש הביטחוני במסגרת האירופית אינה כולה סיוע ישיר לאוקראינה: חלקה מיועד להלוואות למדינות האיחוד ולרכש משותף.
בימים הקרובים ייבחנו ההסכמות לפי ביצוען: האם אזרחים אכן ייצאו מאולשקי במסלול המתוכנן, האם ההפוגה תוארך מעבר ל־1 בנובמבר, והאם חבילות ההגנה האווירית יגיעו בזמן. לקראת שיחות נובמבר, אלה יהיו מדדים מוחשיים יותר מן ההצהרות על נכונות לשלום.
