הבחירות: הגושים נלחמים גם מבפנים
בקצרה
ליברמן פסל תמיכה בממשלת מיעוט ותקף את קמפיין המפלגה הגדולה של איזנקוט
הצהרת ליברמן מצמצמת אפשרות להקמת ממשלה שתישען על תמיכה חיצונית של מפלגות ערביות, גם לתקופת מעבר. ביום שישי הוא הרחיב את המתקפה וטען שאיזנקוט מכוון למשא ומתן עם נתניהו; זו האשמה פוליטית, ולא מידע מאומת על הסכם מתוכנן.
דוידי בן ציון פרש מרשימת וינטר; במפלגה טענו ללחצים ולהתנכלויות למשפחות
פרישת בן ציון הייתה ההתפתחות המעשית הבולטת בלחץ על עמך ישראל. נתניהו בירך וקרא למועמדים נוספים לפרוש, ואילו וינטר הודיע שמפלגתו תמשיך עד הסוף.
המפלגות החרדיות דורשות הסדרה של מעמד תלמידי הישיבות, וביהדות התורה מתמודדים עם משבר בחסידות גור
יעקב אשר ואריה דרעי הציבו את סוגיית תלמידי הישיבות כתנאי להקמת ממשלה. במקביל דווח על כעס ואיומי הימנעות בחסידות גור, שממחישים כי גם הבאת מצביעי הגוש הקיים לקלפי אינה מובטחת.
הסקרים ממשיכים להציג תמונות שונות, בעוד ההצבעה בנציגויות ישראל כבר החלה
בסקר חדשות 12 הוצג יתרון לגוש השינוי, בסקר ערוץ 14 רוב לגוש נתניהו, ובסקר מעריב של יום שישי שוויון בין הגושים. הפערים וההתנדנדות של הרשימות הקטנות מחייבים להיזהר מהצגת סקר יחיד כתוצאה צפויה.
מחלוקת על דיווח מהקלפיות ואירועי אלימות בכנסים מוסיפים מתח לישורת האחרונה
ועדת הבחירות אפשרה לחברי ועדות קלפי לדווח בטלפון על מספר המצביעים, אך לא על זהותם, וההחלטה נתקפה בעתירה. בנהריה דווח על השלכת אבנים מחוץ לכנס הדמוקרטים ועל פגיעה באחד המשתתפים.
הקרב על היום שאחרי מקדים את יום הבחירות
11 ימים לפני הבחירות לכנסת, שני המחנות מתקשים לשמור על שורות סגורות. בגוש השינוי החריף השבוע העימות סביב השאלה כיצד אפשר להקים ממשלה אם לא יושג רוב עצמאי למפלגותיו. בגוש נתניהו התרחב הלחץ על עופר וינטר, אך במקביל התברר שגם ההתגייסות החרדית למען הגוש אינה מובנת מאליה.
השינוי הבולט אינו בסקר מסוים, אלא בהתנהגות השותפים האפשריים. מועמדים כבר מציבים תנאים למשא ומתן, שוללים מסלולי הקמה ומאשימים זה את זה בכוונות נסתרות. ככל שמצטמצם הזמן עד ההצבעה, כך מתחדדת הסתירה בין הרצון להגדיל את הגוש לבין הצורך של כל מפלגה לשמור על כוחה בתוכו.
איזנקוט רוצה מפלגה גדולה, ליברמן דורש רוב לגוש
לפי הדיווח של דפנה ליאל, גדי איזנקוט עבר לקמפיין המדגיש את הצורך במפלגה גדולה. בכיר מפלגתו שאול מרידור הסביר שהמטרה היא למשוך מתלבטים מן הליכוד, לאפשר משילות, לקבל ראשונים את ההזדמנות להרכיב ממשלה ולהחליף במהירות את יושב ראש הכנסת.
אביגדור ליברמן הציג השבוע גבול שמקשה על אחת מאפשרויות ההרכבה: ישראל ביתנו לא תתמוך בממשלת מיעוט, גם לתקופת מעבר. ביום שישי בבוקר הפך הפער האסטרטגי למתקפה ישירה. ליברמן טען שקמפיין איזנקוט שואב קולות מתוך המחנה, והאשים אותו בכוונה להגיע מעמדת כוח למשא ומתן עם נתניהו והחרדים. אין בדברים האלה הוכחה לתוכנית כזאת; הם מלמדים על עומק החשד בין מי שאמורים להקים יחד ממשלה.
המשמעות המעשית של פסילת ממשלת מיעוט רחבה מן העימות האישי. הרשימה המשותפת הודיעה שהיא מוכנה לדון במתן רשת ביטחון לממשלה שתחליף את נתניהו, תוך דרישה לאופק מדיני לפלסטינים. אם ליברמן עומד בסירובו להישען עליה, גם תמיכה חיצונית כזאת אינה פותרת בהכרח את בעיית הרוב.
בני גנץ המשיך לקדם ממשלת אחדות והזהיר מפני תוצאות היעדרה. יאיר לפיד ויאיר גולן התנגדו לאחדות עם נתניהו. נפתלי בנט עורר עימות נוסף כשאמר שאין לו בעיה שנתניהו יהיה שר בממשלתו; איזנקוט השיב שמי שנשא בתפקיד הנהגה בשבעה באוקטובר אינו ראוי לשוב להנהגה. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר שיעשה הכול למניעת בחירות חוזרות, אך אמירה זו אינה מתווה מוסכם, ושגריר ארצות הברית הכחיש דיווח על דחיפה אמריקנית לממשלת נתניהו–איזנקוט.
וינטר תחת לחץ: פרישה ראשונה, התעקשות להמשיך
בימין, ההתפתחות המוחשית ביותר הייתה פרישת דוידי בן ציון מרשימת עמך ישראל. בן ציון נימק את המהלך בחשש לאובדן קולות הימין, ונתניהו בירך עליו וקרא לחברים נוספים ברשימה לנהוג כמוהו. וינטר הודיע שוב שירוץ עד הסוף. הדיווח על הפרישה ותגובות הצדדים.
לצד הנימוק הגושי התפרסמו דיווחים על המחיר האישי של הלחץ. ליאל דיווחה על שלטים בסביבת בתיהם של מועמדים, לרבות סמוך לתחנת האוטובוס של ילדי בן ציון, ועל הצעות תפקידים שהועברו באמצעות שליחים. בעמך ישראל טענו לאיומים ולהתנכלויות למשפחות. יש להפריד בין עצם הפרישה, שאושרה, לבין מלוא הטענות על האמצעים שהובילו אליה.
וינטר ניסה במהלך השבוע להיבדל מנתניהו בלי לוותר על זהותו הימנית. הוא מתח ביקורת על הישגי הממשלה, פסל את יאיר גולן אך לא פסל שותפות עם החרדים. נתניהו מצדו הציג אותו כסיכון לגוש. כך נוצר מאבק שבו וינטר מבקש לגייס מצביעי ימין מאוכזבים, ואילו הליכוד מבקש לשכנע שאותה הצבעה עצמה עלולה להביא להחלפת השלטון.
בבוקר יום שישי נוסף עימות סביב הסכם עודפים אפשרי עם הנדל–זליכה. המילואימניקים והכלכלית טענו שקיבלו פנייה, אך סירבו לחתום ללא התחייבות של וינטר לממשלה שהגדירו ציונית. עמך ישראל הכחישה שביצעה פנייה. נכון לסיום תקופת הסיקור, המחלוקת הפומבית לא הסתיימה בהסכם שהוכרז במשותף.