מלחמת רוסיה אוקראינה: החזית קפאה, העורף בער

שבוע ללא הכרעה בקו החזית

במבט ראשון, השבוע האחרון במלחמה בין רוסיה לאוקראינה נראה כמו שבוע של הסלמה חריפה. מאות כטב"מים שוגרו לעומק רוסיה, טילים בליסטיים פגעו בקייב, ספינות מסחריות הותקפו בים השחור ומחסני ענק עלו באש. אלא שבקו המגע עצמו, התמונה הייתה שונה: המלחמה נותרה ברובה סטטית.

לפי הערכות המכון לחקר המלחמה, ISW, לא נרשמו התקדמויות מאומתות של רוסיה או אוקראינה ב-17, ב-20 וב-23 ביולי. הכוחות הרוסיים המשיכו לתקוף בצפון מחוז סומי, בצפון חרקוב, באזור פוקרובסק ובכיוונים נוספים בדונבאס, אך ללא פריצת דרך מבצעית משמעותית. גם פעילות התקפית רוסית באזור נובופבליבקה לא הניבה התקדמות מאומתת.

הנתונים משתלבים במגמה רחבה יותר. המתקפה הרוסית באביב ובקיץ 2026 לא השיגה עד כה הישגים בעלי משמעות אסטרטגית. לפי נתונים שהובאו בידי ISW, רוסיה השתלטה או הסתננה לכ-30 קמ"ר בלבד במהלך יוני, קצב נמוך משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה ב-2025.

מפקד צבא אוקראינה היוצא, אולכסנדר סירסקי, אף טען כי מתחילת 2026 החזירה אוקראינה לשליטתה כ-700 קמ"ר. לדבריו, הוא העביר ליורשו צבא שאינו רק מתגונן, אלא גם תוקף. הנתון לא אומת באופן עצמאי, אך הוא משקף את טענת קייב כי הצליחה לבלום את התנופה הרוסית ואף להשיב לעצמה את היוזמה בחלק מהאזורים.

הרחפנים הפכו את החזית ל"אזור הריגה"

הקיפאון היחסי אינו מעיד על ירידה בעצימות הלחימה. הוא משקף את הדרך שבה הרחפנים שינו את שדה הקרב והפכו תמרונים גדולים למסוכנים במיוחד.

לאורך חלקים מקו החזית נוצרה רצועה ברוחב של עד כ-30 ק"מ, שבה כמעט כל תנועה חשופה לתצפית ולתקיפה. במקום ריכוזי שריון וחי"ר גדולים, הכוחות פועלים בקבוצות זעירות, לעיתים של שניים או שלושה חיילים, ונעים ברגל, על אופנועים או על טרקטורונים. עמדות, מחסני תחמושת, כלי רכב וכוחות חילוץ נמצאים תחת איום מתמיד של רחפני סיור, רחפני FPV ורחפנים הנשלטים באמצעות סיבים אופטיים.

כתוצאה מכך, גם כיבוש של שדה, קבוצת בתים או עמדה בודדת עשוי להימשך ימים. חיילים רוסים מנסים להסתנן לעמדות אוקראיניות בקבוצות קטנות ולהמתין עד שכוחות נוספים יצטרפו אליהם. מנגד, המחסור בכוח אדם באוקראינה גורם לכך שחלק מהעמדות מרוחקות זו מזו, והחלפת הכוחות או הכנסת אספקה הופכות למבצעים מסוכנים בפני עצמם.

המצב הזה מסביר כיצד שני הצדדים יכולים לדווח על מאות היתקלויות ואלפי תקיפות רחפנים, מבלי שמפת השליטה תשתנה באופן משמעותי.

רוסיה מעבירה את הלחץ לקייב

כאשר ההתקדמות הקרקעית נבלמת, רוסיה מגבירה את השימוש בכוח האש ארוך הטווח. ב-19 ביולי שיגרה מוסקבה את אחת ממתקפות הטילים הבליסטיים הגדולות ביותר נגד קייב מאז תחילת המלחמה.

לפי הרשויות האוקראיניות, רוסיה שיגרה 41 טילים לצד 125 כטב"מים. לפחות אדם אחד נהרג בקייב ו-16 נפצעו, בעוד שבתקיפות נוספות ברחבי אוקראינה נהרגו בני אדם בחרקוב, זפורוז'יה ואזורים נוספים. בנייני מגורים, מחסנים, מעונות, מרכזים מסחריים ותשתיות נפגעו. אוקראינה דיווחה כי יירטה 18 מהטילים ו-108 מהכטב"מים.

המתקפה המחישה פעם נוספת את נקודת התורפה המרכזית של ההגנה האוקראינית: המחסור במיירטים המסוגלים להתמודד עם טילים בליסטיים. רוסיה מנצלת את מלאי הטילים ואת הקושי של אוקראינה להגן בו זמנית על קייב, מתקני אנרגיה, נמלים, בסיסים ומרכזי תעשייה.

לקראת סוף השבוע הודיעה קייב כי היא מנהלת שיחות עם חברת ריית'און האמריקאית על ייצור משותף של מערכות או מיירטי פטריוט. גם במקרה של הסכמה, הקמת יכולת ייצור משמעותית צפויה להיות תהליך ממושך, ולכן היא אינה מספקת פתרון מיידי לגלי התקיפות הנוכחיים.

בבוקר 24 ביולי פורסמו בערוצי הטלגרם דיווחים ראשוניים על תקיפה בליסטית נוספת נגד קייב, ובהם טענות לשימוש בטילי צירקון. בעת כתיבת הכתבה עדיין לא היה אימות עצמאי מספק למספר הטילים, לסוגיהם ולהיקף הנזק, ולכן הנתונים האלה אינם נכללים במאזן המאומת של השבוע.

הים השחור חוזר להיות חזית מרכזית

ההתפתחות המדאיגה ביותר השבוע התרחשה בים השחור. רוסיה הרחיבה את התקיפות נגד נמלי אוקראינה, תשתיות יצוא וספינות מסחריות, כחלק מניסיון לפגוע באחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של קייב.

ב-19 ביולי נפגעה ספינה שהובילה תירס לאחר שיצאה מאודסה. עשרה בני אדם נהרגו, רובם אנשי צוות זרים. בין 20 ביוני ל-20 ביולי הותקפו, לפי התביעה האזורית באודסה, 28 כלי שיט אזרחיים ו-21 בני אדם נהרגו.

הסיכון הגובר גרם לבעלי ספינות לעצור זמנית את כניסת כלי השיט לנמלי הים השחור של אוקראינה. לא מדובר באיסור שהטילה ממשלת אוקראינה, אלא בהחלטה של חברות הספנות, שאינן מוכנות לסכן צוותים ואוניות באזור שהפך לזירת תקיפות.

הפגיעה אינה מצטמצמת לספינות עצמן. אוקראינה איבדה כשליש מיכולת יצוא התבואה שלה דרך נמלי הים השחור, נתון בעל משמעות כלכלית כבדה למדינה הנשענת על יצוא חקלאי לצורך הכנסות במטבע זר. קיימות חלופות דרך נמלי הדנובה ומסילות הברזל לאירופה, אך הן יקרות יותר ובעלות קיבולת מוגבלת.

מוסקבה טוענת כי הספינות והתשתיות שהותקפו שימשו את הצבא האוקראיני. קייב מצדה מגדירה את התקיפות כטרור כלכלי והומניטרי שנועד לחסום יצוא מזון דווקא בשיא עונת הקציר.

אוקראינה מביאה את המלחמה לעומק רוסיה

במקביל ללחץ הרוסי על קייב והנמלים, אוקראינה הרחיבה את אחת ממתקפות העומק המשמעותיות ביותר שלה מאז תחילת המלחמה.

בלילה שבין 19 ל-20 ביולי שיגרה אוקראינה, לפי הרשויות הרוסיות, כ-400 כטב"מים לעבר מוסקבה והמחוז הסובב אותה. עשרה בני אדם נפצעו, מבנים עלו באש ונרשמו שיבושים בתנועה האווירית ובפעילות הכלכלית. קייב אישרה כי תקפה מתקני לוגיסטיקה ונפט.

יעד בולט במיוחד היה מערך המחסנים של Wildberries, פלטפורמת המסחר המקוון הגדולה ברוסיה. מאז 18 ביולי הותקפו לפחות שמונה ממחסני החברה, המהווים יותר מעשרה אחוזים מיכולת הלוגיסטיקה שלה. בתקיפה הראשונה נהרגו שמונה עובדים, וב-24 ביולי הותקפו מחסנים נוספים בסנקט פטרבורג, במחוז לנינגרד ובסימפרופול שבחצי האי קרים.

זלנסקי טען כי חלק מהמחסנים שימשו להעברת רכיבי רחפנים וציוד לכוחות הרוסיים. הקרמלין והנהלת החברה מכחישים כי Wildberries משתתפת בלוגיסטיקה הצבאית וטוענים שהתקיפות פוגעות בעובדים, סוחרים ולקוחות אזרחיים.

גם אם תרומתם הצבאית הישירה של המחסנים שנויה במחלוקת, בחירת היעדים מצביעה על שינוי אסטרטגי. אוקראינה אינה מנסה לפגוע רק בבתי זיקוק, בסיסים ומפעלים ביטחוניים, אלא גם במערכות שמחזיקות את הכלכלה הרוסית ואת תחושת השגרה של האוכלוסייה.

במקביל הרחיבו יחידות הרחפנים האוקראיניות את פעילותן נגד כלי שיט, מעבורות, מנופים ותחנות כוח בחצי האי קרים ובים אזוב. יחידה אוקראינית אחת דיווחה על פגיעה ביותר מ-180 מטרות ימיות בשלושה שבועות, כחלק מניסיון לבודד את קרים ולשבש את נתיבי האספקה הרוסיים.

טלטלה בהנהגת הצבא האוקראיני

בתוך המערכה הצבאית התרחשה השבוע גם הטלטלה הפיקודית הגדולה ביותר באוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית.

ב-21 ביולי הודיע זלנסקי על החלפתו של אולכסנדר סירסקי, בן 60, במיכאילו דראפטי, בן 43. דראפטי נחשב לקצין מהדור החדש, בעל ניסיון קרבי מאז 2014 ומזוהה עם תפיסה המדגישה טכנולוגיה, יוזמה של מפקדים בשטח ואחריות אישית.

המינוי הגיע לאחר מספר ימים של הפגנות בקייב ובערים נוספות, שפרצו בעקבות פיטורי שר ההגנה מיכאילו פדורוב. המפגינים דרשו להחזיר את פדורוב, שנחשב לאחד ממובילי מהפכת הרחפנים והחדשנות הביטחונית, ולהחליף את סירסקי, שספג ביקורת על סגנון פיקוד ריכוזי ועל אבדות כבדות.

דראפטי נכנס לתפקיד כשהאתגרים ברורים: מחסור מתמשך בכוח אדם, פערים באימונים, צורך בחיזוק היחידות הקיימות ושדה קרב שמשתנה במהירות. הוא נדרש גם לבנות מחדש את האמון בין המטה הכללי, היחידות בחזית והציבור האוקראיני.

החלפת אדם אחד אינה צפויה לשנות מיד את המצב בחזית, אך היא עשויה לשנות את סדרי העדיפויות. דראפטי מזוהה פחות עם התקפות יקרות לצורך הישגים סמליים ויותר עם חיזוק יחידות, שימוש ברחפנים, תקיפות עומק ושיפור הגמישות המבצעית.

מלחמה על הכלכלה, הלוגיסטיקה וכוח העמידה

השבוע האחרון לא הביא כיבוש של עיר גדולה או שינוי דרמטי במפה. במקום זאת, הוא המחיש את השלב החדש שאליו נכנסה המלחמה.

רוסיה מתקשה להשיג הישגים משמעותיים בקרקע ולכן מפעילה את יתרונה בטילים נגד ערים, נמלים, תשתיות וספינות. אוקראינה, שאינה יכולה להתחרות בכמות הטילים הרוסית, משתמשת ברחפנים זולים וארוכי טווח כדי לתקוף בתי זיקוק, מחסנים, נמלים ונתיבי אספקה בתוך רוסיה ובחצי האי קרים.

שני הצדדים מנסים להשיג את אותה מטרה בדרכים שונות: להפוך את המשך המלחמה ליקר מדי עבור היריב.

רוסיה רוצה לפגוע בהכנסות היצוא האוקראיניות, להחליש את הכלכלה ולערער את ביטחון האזרחים. אוקראינה רוצה לשבש את אספקת הדלק והציוד לצבא הרוסי, לפגוע בהכנסות המדינה ולהבהיר לציבור הרוסי שהמלחמה אינה מתרחשת רק מאות קילומטרים מביתו.

נכון לסוף השבוע, אף צד לא הצליח לשבור את האחר. אבל המרחק בין החזית לעורף הולך ונמחק, והמאבק על מחסנים, נמלים, מערכות אנרגיה ונתיבי סחר הופך חשוב כמעט כמו הקרב על השטח עצמו.