הבחירות נכנסות לשלב הפיצול
בקצרה
הסקרים הציגו השבוע תמונה סותרת, אך חידדו את משקלן של מפלגות הסף ושל פיצולי המחנות
בין סקרי השבוע נמצאו פערים גדולים בכוחם של גושי נתניהו ואיזנקוט, ולעיתים אף שוויון. המכנה המשותף הוא שהישרדותן או נפילתה של רשימה קטנה מתחת לאחוז החסימה משנה את התוצאה באופן חד.
העימות סביב האפשרות לשיתוף פעולה עם רע"ם הפך למבחן פוליטי מרכזי עבור גדי איזנקוט
ראש מועצת טובא־זנגריה טען שאיזנקוט התחייב לפעול לצירוף רע"ם, אך איזנקוט הכחיש זאת בתוקף. הסוגיה הפכה מייד לכלי התקפה של הליכוד, ישראל ביתנו ומפלגות נוספות.
נתניהו החריף את המאבק בעופר וינטר, בעוד וינטר וליברמן החליפו האשמות על הדרך להכרעה בימין
בליכוד הוחלט לצאת לקמפיין נגד וינטר, מתוך חשש לאובדן קולות ברשימה עצמאית. וינטר מצדו תקף את ליברמן ואת האפשרות לשיתוף פעולה עם יאיר גולן, והוויכוח חשף תחרות פנימית בימין.
בג"ץ ביטל את האפשרות להעביר למפלגות מידע מתוך הקלפיות על מי שכבר הצביע
פסיקת בג"ץ אוסרת על נציגי מפלגות בקלפיות לעדכן בזמן אמת מי כבר מימש את זכותו להצביע. המפלגות טוענות לפגיעה ביכולת ההנעה שלהן, ואילו בית המשפט שם גבול לשימוש במידע אישי ביום הבחירות.
המספרים משתנים, הבעיה נשארת
שישה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה־26, השבוע האחרון לא סיפק תמונת הכרעה אלא המחיש עד כמה המערכת תלויה בפרטים קטנים. סקרים שונים הציגו תוצאות שונות מאוד: בחלקם גוש נתניהו מוביל, באחרים גוש מתנגדיו גדול יותר, ובכמה מהם נרשם שוויון. הפערים בין מכוני המדגם רחבים, אך הכיוון הפוליטי ברור יותר מן המספר המדויק: מפלגות קטנות וקרובות לאחוז החסימה עשויות להכריע את חלוקת הגושים.
עופר וינטר, רשימת הנדל־זליכה ומפלגות אחרות הופיעו בחלק מהמדגמים מעל הסף ובאחרים מתחתיו. ההבדל הזה אינו שולי. רשימה שמקבלת ארבעה מנדטים משנה את חשבון הכוחות; רשימה שאינה עוברת עלולה להפוך אלפי קולות לחסרי השפעה ישירה על חלוקת המושבים. לכן הקרב איננו רק בין נתניהו לאיזנקוט, אלא גם על השאלה מי מן המתמודדים הקטנים ישרוד עד הקלפי.
רע"ם במרכז העימות
הסיפור הפוליטי הבולט של השבוע התפתח סביב פגישתו של גדי איזנקוט עם ראשי רשויות ערביות ובדואיות. ראש מועצת טובא־זנגריה, מואיד אל־הייב, טען לאחר הפגישה שאיזנקוט הבטיח לפעול לצירוף רע"ם לקואליציה אם יוטל עליו להרכיב ממשלה. איזנקוט השיב שמדובר ב"שקר וכזב", והדגיש שותפות רק עם מפלגות שמכירות בערכי מגילת העצמאות, באופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל ובחובת השירות, וכן מכירות בחמאס כארגון טרור שיש להשמידו.
גם לאחר שהאל־הייב חזר בו בחלק מן ההתבטאויות, הוויכוח לא נעלם. הליכוד, ישראל ביתנו ויריבים בתוך מחנה השינוי השתמשו בו כדי לדרוש מאיזנקוט תשובה מפורטת על שותפיו ביום שאחרי. מבחינה אלקטורלית, זו שאלה רגישה במיוחד: כל תשובה חדה עלולה להרחיק חלק מהבוחרים, אך עמימות מאפשרת ליריבים להגדיר את הסיפור במקומו.
איזנקוט ניסה לשרטט קו נוסף כששלל רוטציה או ממשלת חילופים עם נתניהו. הוא תקף את בנט ואת ליברמן וטען שהם פוגעים בסיכוי לנצח, בעוד יאיר גולן קרא לראשי המחנה להפסיק להילחם זה בזה. הקריאה הזו תיארה היטב את הבעיה: גם מי שמבקשים להחליף את הממשלה טרם סיכמו למעשה את ארכיטקטורת ההנהגה והקואליציה האפשרית.
נתניהו מול וינטר, וינטר מול ליברמן
בצד השני, נתניהו החליט להחריף את המאבק בעופר וינטר. בליכוד רואים בריצה העצמאית שלו סכנה לפיצול במחנה הלאומי, ונתניהו עצמו הזהיר בכנס המפלגה מפני הצבעה למי שלא יעבור את אחוז החסימה. וינטר, מנגד, טען כי ניסו לפרק את מפלגתו והפנה ביקורת כלפי ליברמן, שלדבריו אינו יכול להביא הכרעה אם שותפיו הבכירים הם יאיר גולן ואחרים מן המחנה הנגדי.
ליברמן השיב בחריפות וטען שמי שלא הכריע במשך שנים לא יכריע גם כעת. העימות הזה הוא יותר מחילופי עקיצות: הוא משקף מחלוקת על אסטרטגיה. האם השפעה על מדיניות הימין מושגת רק מתוך ממשלת ימין קיימת, כפי שטוען וינטר, או דווקא באמצעות יצירת רוב חלופי, כפי שמציע ליברמן. ההבדל עשוי להשפיע על בוחרים שעדיין מתלבטים בין מפלגות קרובות אידאולוגית.
כללי המשחק ביום הבחירות
החלטת בג"ץ לבטל את החלטת ועדת הבחירות בעניין העברת מידע על מצביעים מהקלפיות הוסיפה שכבה מעשית למערכת. לפי הפסיקה, נציגי מפלגות לא יוכלו לעדכן את מטותיהן בזמן אמת מי כבר הגיע להצביע. בכך משתנה כלי מרכזי של מערכי ההנעה, שנסמכו על זיהוי מי מבין תומכי המפלגה טרם מימש את זכותו.
מפלגות, ובמיוחד בליכוד, תקפו את ההחלטה וטענו לשינוי כללים סמוך לבחירות ולפגיעה בשיעורי ההצבעה. מנגד, הפסיקה קובעת גבול ברור יותר לשימוש במידע אישי הנצבר בקלפיות. במערכת שבה כל קול עשוי לקבוע את גורל מפלגות הסף, גם שינוי טכני לכאורה עלול להפוך לוויכוח פוליטי מהותי.