בעזה ובלבנון: סיכולים תחת הפסקת אש
בקצרה
צה״ל ושב״כ חיסלו את עז א-דין ביכ, מפקד חטיבת צפון הרצועה של חמאס
עז א-דין ביכ, שכיהן כמפקד חטיבת צפון הרצועה מאז חיסולו של אחמד ע׳נדור, חוסל בתקיפה בצפון הרצועה. לפי הודעת צה״ל ושב״כ, הוא היה אחראי לניהול פעילות המחבלים, לקידום מתווי טרור ולניסיון לשקם את החטיבה.
ישראל הרחיבה את הפגיעה גם ברשתות המימון של חמאס ובפעילים שנקשרו ל-7 באוקטובר ולהחזקת חטופים
במהלך השבוע חוסלו גם חלפני כספים ופעילים שלפי הודעות צה״ל היו קשורים למימון הזרוע הצבאית, לפשיטה לישראל או להחזקת חטופים. המטרה המוצהרת היא לפגוע לא רק במפקדים אלא במעגלים שמאפשרים לארגון להתאושש.
הפעילות בעזה מתנהלת לצד פריסת כוחות בהתאם להפסקת האש, כאשר ישראל מגדירה את היעדים כאיומים מיידיים
ישראל מדגישה שכוחותיה עדיין פרוסים בקו הצהוב על פי מתווה הפסקת האש, אך קובעת שהפסקת האש אינה מונעת פעולה להסרת איום מיידי. חמאס, מנגד, מציג את התקיפות כהפרות, ולכן כל פעולה נושאת גם משמעות מדינית מעבר ליעד המקומי.
בדרום לבנון שוגר רחפן נפץ לעבר כוחות צה״ל ללא נפגעים, וצה״ל הגיב בגל תקיפות נגד תשתיות חיזבאללה
לאחר שחיזבאללה שיגר רחפן נפץ לעבר כוחות במרחב הביטחוני בדרום לבנון, תקף חיל האוויר אתרים ששימשו לפי צה״ל לשיגור רחפנים, טילי נ״ט ותשתיות נוספות. לא היו נפגעים לכוחות, אך נרשמו תקיפות בכמה אזורים בדרום לבנון.
הפעולות בשתי הזירות ממחישות מעבר ממבצעים רחבים ללחץ מתמשך על יכולות שיקום, פיקוד ומימון
היקף הסיכולים והתקיפות מלמד שישראל מבקשת לשמר חופש פעולה בשתי זירות בלי לחזור בהכרח למבצע קרקעי רחב. לצד ההישגים המבצעיים, הסיכון הוא שאירוע חריג — ירי, פגיעה בכוח או ניסיון חטיפה — ישבור את המסגרת השברירית.
פגיעה במפקד החטיבה השלישית
הסיכול הבולט של השבוע בעזה היה חיסולו של עז א-דין ביכ, מפקד חטיבת צפון רצועת עזה בזרוע הצבאית של חמאס. בהודעה המשותפת לצה״ל ולשב״כ נאמר כי ביכ כיהן בתפקיד מאז חיסולו של אחמד ע׳נדור, שירת קודם לכן כקצין מודיעין בחטיבה, והיה אחראי לניהול פעילות המחבלים, לתכנון מתווי טרור ולניסיון לשקם את כוח החטיבה.
החיסול קיבל משמעות רחבה משום שהוא מצטרף לפגיעה במפקדי חטיבות רפיח וחאן יונס בשבועות האחרונים. צה״ל מנסה להציג בכך רצף: לא רק רדיפה אחר חוליות נקודתיות, אלא שחיקה שיטתית של שכבת הפיקוד שמסוגלת לארגן מחדש כוח, לגייס פעילים ולנהל פעילות נגד הכוחות הפרוסים ברצועה. לפי דיווחים פלסטיניים, ניסיון קודם לחסל את ביכ נכשל בחודשים האחרונים; הפעם קיבלה ישראל אישור רשמי להשגת היעד.
המלחמה נגד מי שמאפשרים את השיקום
לצד המפקדים, בלטה השבוע הפגיעה ברשתות המימון. ג׳בר מקבל ושאדי אבו חצירה הוצגו בהודעות צה״ל כחלפני כספים מרכזיים שהעבירו מיליוני ועשרות מיליוני שקלים לזרוע הצבאית של חמאס. על פי הודעות הצבא, הכספים שימשו לתשלום למחבלים, לשיקום תשתיות ולקידום מתווי טרור.
זהו שינוי חשוב בהגדרת היעד. חלפן כספים אינו תמיד דמות מוכרת לציבור כמו מפקד גדוד, אך מערך מימון מתפקד מאפשר לארגון לשמור על משילות, לרכוש אמצעים ולתגמל פעילים גם תחת לחץ צבאי. ישראל מנסה אפוא לפגוע בחיבור שבין פעילות צבאית, סחר אזרחי והעברות כספים — תחום שקשה יותר לעקוב אחריו ושחיסול בו עשוי להשפיע על יכולת ההתאוששות לטווח ארוך.
במקביל פורסמו סיכולים של פעילים שנקשרו לפשיטה ב-7 באוקטובר ולהחזקת חטופים. בין היתר דווח על חיסול מחבל שהיה מעורב בחטיפת משפחת אביגדורי-שהם מבארי, ועל פעילים נוספים שחוסלו לאחר שהוצגו בעזה כעיתונאים. בהודעות הרשמיות, הדגש הוא כפול: זיקה לאירועי 7 באוקטובר ואיום עכשווי על הכוחות או על אזרחי ישראל.
הפסקת אש שאינה הפסקת פעילות
הפעילות מתבצעת כאשר צה״ל מצהיר שכוחותיו פרוסים בהתאם למתווה הפסקת האש ובמרחב הקו הצהוב. הניסוח הזה חוזר כמעט בכל הודעה רשמית: ישראל אינה מגדירה את עצמה כמי שחידשה מלחמה מלאה, אך גם אינה מקבלת חסינות למי שלטענתה מפרים את ההסכם, מקדמים טרור או משקמים יכולות צבאיות.
זו מסגרת רגישה. ישראל מגדירה את הסיכולים כהסרת איום מיידי ומדגישה שימוש בחימוש מדויק ובתצפיות כדי לצמצם פגיעה באזרחים. מקורות פלסטיניים ממשיכים לדווח על הרוגים בתקיפות ועל פגיעה במבנים וכלי רכב. הפער בין התיאורים אינו מבטל את העובדה הבסיסית: הפסקת האש ברצועה היא מסגרת שבה מופעל כוח באופן תכוף, ולא מצב של שקט.
לבנון: תגובה לרחפן הנפץ
גם בדרום לבנון נמשכה השבוע הדינמיקה של פעולה ותגובה. לפי צה״ל, מחבלי חיזבאללה שיגרו רחפן נפץ לעבר כוחות שפעלו במרחב הביטחוני; לא היו נפגעים. חיל האוויר תקף בתגובה אתרים ששימשו, לפי הודעת הצבא, לשיגור רחפני נפץ וטילי נ״ט וכן תשתיות טרור נוספות. בהמשך נרשמו תקיפות במספר מוקדים בדרום לבנון ופעולות מול חשודים שהתקרבו לכוחות.
המסר הישראלי נשאר עקבי: כל הפעלת כוח מלבנון נגד חיילים או אזרחים תיענה בעוצמה, תוך שמירה על המחויבות להסכם עם לבנון. בפועל, השילוב של תקיפות, יירוטים, תנועת כוחות ופיצוץ מבנים יוצר מציאות שבה השטח הדרומי אינו חוזר לשגרה מלאה.
בין הרתעה להסלמה
בשתי הזירות ישראל מפעילה לחץ מתמשך במקום להכריז על מעבר למערכה חדשה. היא רודפת מפקדים, מממנים ופעילים, ומבקשת לשבש את תהליך השיקום של חמאס ושל חיזבאללה. אולם מסגרת כזו תלויה בהרתעה הדדית שברירית: תקיפה מדויקת יכולה להישאר אירוע מוגבל, ואילו פגיעה בכוח, ניסיון חטיפה או ירי שגורם לנפגעים עלולים לשנות במהירות את כללי המשחק.