איראן תחת לחץ: הורמוז, סנקציות וכוח אמריקני
בקצרה
טראמפ דחה את ההצעה האיראנית לפתיחת הורמוז בתמורה להקלות בסנקציות ולמגעים חדשים
לפי הדיווחים, טהרן ביקשה הפוגה של שבעה ימים שבה יוסרו מגבלות על מסחר ונפט, ישוחררו כספים מוקפאים ולאחר מכן ייפתח הורמוז ויתחדש משא ומתן על הגרעין. טראמפ דחה את המתווה וטען שהצעתה של איראן אינה מתקבלת על הדעת.
הסנקציות מתרחבות מתעופה ונפט אל בנקים, ספנות, תעשייה ורשתות פיננסיות
בריטניה הרחיבה השבוע את ההגבלות על תחומי הנפט, הגז, הפטרוכימיה, הספנות, התעופה והפיננסים. במקביל דווח על חסימת נתיבי תעופה, קשיים של חברות איראניות ועל צעדים נגד נכסים ורשתות מסחר המקושרים למשטר.
הדולר בשוק החופשי באיראן זינק לשיאים, בעוד מחירי מזון, אנרגיה ושירותים מכבידים על הציבור
השחיקה הפנימית בולטת בשער המטבע ובעלויות המחיה: הדולר נסחר סביב רבע מיליון תומאן ואף מעבר לכך בשוק החופשי. נתונים איראניים ודיווחים מקומיים הצביעו על ירידה בצריכת בשר ועוף, על חשש למחסור בגז בחורף ועל התייקרות מתמשכת.
דיווחים על פגיעות בכלי שיט ואיומים הדדיים ממחישים שהמאבק על הורמוז רחוק מהסדרה
איראן המשיכה לאיים שאם לא תוכל לייצא נפט, איש באזור לא יוכל לעשות זאת, ובמקביל הופיעו דיווחים על פגיעות בכלי שיט במצר. חלק מהדיווחים לא זכו לאימות עצמאי, אך עצם ריבוי האירועים מדגיש את הסיכון למסחר העולמי.
ארה״ב מתגברת כוחות באזור, אך הדיווחים על פריסה עתידית עדיין אינם מהווים החלטה על תקיפה
הפנטגון הודיע על כוונה לשלוח את קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט וכוח מארינס נוסף למזרח התיכון. אם הפריסה תושלם לפי המתווה המדווח, יגדל משמעותית הכוח האמריקני באזור, אך אין בכך לבדו קביעה שמתקפה קרובה.
ההצעה נדחתה, הלחץ נמשך
העימות בין ארצות הברית לאיראן עבר השבוע משלב של מסרים סותרים על מגעים לשלב של דחייה פומבית. לפי דיווחים שפורסמו בכמה ערוצים, איראן הציעה מתווה בן שבעה ימים: הקלה אמריקנית בסנקציות, שחרור חלק מכספיה המוקפאים והסרת המצור הימי — ובתמורה פתיחה עתידית של מצר הורמוז וחזרה לשיחות על תוכנית הגרעין. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי דחה את ההצעה.
הפער אינו רק על סדר הפעולות. מבחינת טהרן, הורמוז הוא מנוף שנועד להביא הקלה כלכלית מיידית. מבחינת וושינגטון, הסכמה לחבילה זמנית בלי שינוי מספק בנושא הגרעין עלולה להפוך את המנוף האיראני להישג. לכן, גם כאשר שני הצדדים מדברים על אפשרות להסכם, הם מתווכחים קודם כול על השאלה מי ייסוג ראשון.
מן המצור אל הכיס של האזרחים
במהלך השבוע התרחב הלחץ הכלכלי. בריטניה הכניסה לתוקף תקנות חדשות נגד מגזרי הנפט, הגז, הפטרוכימיה, הספנות, התעופה, הפיננסים והטכנולוגיה באיראן. בארצות אחרות דווח על מגבלות נגד חברות תעופה איראניות, על קשיים במערכת הבנקאית ועל צעדים נגד עסקאות המקושרות למשמרות המהפכה. גם הקפאת מאות מיליוני דולרים במטבעות דיגיטליים, לפי הודעת חברת Tether, המחישה שהמאבק מתנהל מעבר למסחר הקונבנציונלי.
המחיר הציבורי באיראן כבר נראה לעין. הדולר בשוק החופשי הגיע לפי הדיווחים לכ-250 אלף תומאן ואף יותר, לאחר עלייה חדה בתוך ימים. במקביל פורסמו נתונים על ירידה של עשרות אחוזים בביקוש לעוף ולבשר, עלייה במחירי תשומות תעשייתיות ועל חשש ממחסור בגז בחורף עקב פגיעה בכושר הייצור. זה אינו בהכרח סימן לקריסה מיידית, אך הוא מציב את המשטר מול קושי כפול: לממן מערכה אזורית ולמנוע הידרדרות נוספת של רמת החיים.
הורמוז: הזירה המסוכנת ביותר
מצר הורמוז נותר מרכז הכובד. בכירים איראנים שבו ואיימו כי אם איראן לא תוכל למכור נפט, מדינות אחרות לא יוכלו לעשות זאת בבטחה. מנגד, טראמפ טען שארצות הברית שולטת במעבר ושכמויות נפט גדולות עוברות בו. דיווחים על כלי שיט שנפגעו או עלו באש, ובהמשך טענות איראניות לפגיעה בכמה אוניות, לא כולם קיבלו אישור מלא; אולם הם מעידים על סביבת שיט שבה שמועה, תקלה או אירוע נקודתי עלולים להשפיע מיד על ביטוח, מחירי אנרגיה והחלטות של חברות ספנות.
המאבק על המצר מתרחש גם בזירת התודעה. טהרן מציגה את עצמה כמי שמגיבה ל״מצור״, ואילו וושינגטון מבקשת להראות שהלחץ סוגר על מקורות ההכנסה של המשטר. בין שתי הגרסאות עומדות מדינות המפרץ, שמצד אחד תלויות בחופש השיט ומצד שני חוששות להפוך יעד ישיר לאיראן או לשלוחותיה.
תגבור אמריקני ואי-ודאות מדינית
הפנטגון הודיע על שליחת קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים USS Theodore Roosevelt וכוח מארינס נוסף למרחב הפיקוד המרכזי. על פי דיווחים נוספים, עד סוף נובמבר עשויות להיות באזור שלוש נושאות מטוסים ושתי מסגרות אמפיביות. צבירת הכוח מעניקה לבית הלבן יותר אפשרויות — מהרתעה והגנה על נתיבי שיט ועד פעולה רחבה יותר — אך היא אינה מעידה כשלעצמה שההחלטה על תקיפה כבר התקבלה.
המסר הכפול של טראמפ נותר בעינו: הוא משאיר פתח לעסקה, אך אומר שלא יקבל הסדר שאינו עונה על דרישותיו. איראן, מצדה, מנסה להימנע מהודאה בפגיעותה תוך החרפת הרטוריקה. השבוע לא הביא פריצת דרך; הוא הפך את המחיר של היעדר פריצת דרך למוחשי יותר — בנמלים, במטבע, בשוקי המזון ובכוח הצבאי המצטבר סביב האזור.