עלי א-טאהר: ההישג נחשף, החיכוך נמשך

חשיפה מאוחרת של הישג מבצעי

רכס עלי א-טאהר שבדרום לבנון היה במשך שבועות מוקד של דיווחים על מצור, מנהרות, תקיפות ופיצוצים יזומים. השבוע התמונה קיבלה הכרזה ברורה יותר: גורמים ישראליים דיווחו כי כוחות צה״ל השלימו את טיהור הרכס ממחבלי חיזבאללה וכי ההישג הושלם עוד קודם, אך פרסומו התאפשר רק כעת. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ישראל חיסלה במקום מחבלים רבים והוציאה ציוד ומחשבים. הפרטים המלאים על היקף המתחם התת-קרקעי ועל הממצאים עדיין לא פורסמו רשמית.

העיתוי אינו מקרי. בבוקר אותו יום דווח כי איראן העבירה איום שלפיו השתלטות ישראלית על רכס עלי א-טאהר תוביל לתגובה צבאית רחבת היקף. שעות לאחר מכן הודיעו גורמים ישראליים שהרכס כבר בידי הכוחות. המסר היה כפול: ישראל מבקשת לסגור את האירוע המבצעי ולהבהיר שהאיום לא עצר את המהלך, אך עושה זאת בלי לפרסם בשלב זה תיעוד מפורט מן המנהרות או מידע שעלול להוסיף מתיחות.

הרחפנים הראו שהתשתית אינה הסיפור היחיד

עוד לפני ההודעה על השלמת הטיהור, חיזבאללה הוכיח שהוא מסוגל להמשיך לאתגר את הכוחות הפועלים בשטח. בלילה שבין 1 ל-2 בספטמבר שיגר הארגון שני רחפני נפץ לעבר כוחות ישראליים באזור הרכס. צה״ל מסר שהלוחמים ירו לעבר אחד הרחפנים ויירטו אותו, ואילו השני ככל הנראה נפל בשטח פתוח; לא היו נפגעים לכוחות.

בתגובה תקף צה״ל תשתיות של חיזבאללה באזור נבטיה, שלפי הודעתו שימשו לתכנון ולהכוונת מתווי טרור. האירוע המחיש את מגבלת ההישג הקרקעי: גם אם מערך תת-קרקעי ברכס נפגע או טוהר, נשק מדויק וזול יחסית כמו רחפנים יכול להמשיך לשמש את הארגון כדי לפגוע בכוחות, לבחון את מערכי ההגנה ולשמר נוכחות תודעתית מול תושבי לבנון וישראל.

טיהור הרכס בתוך זירה אזורית רחבה

המערכה המקומית התנהלה על רקע הסלמה בין ארה״ב לאיראן. מכאן גם הרגישות לאפשרות של נוכחות או מעורבות איראנית במתחם. דיווחים ישראליים קודמים העריכו שאין במקום מפקדים איראנים או אנשי משמרות מהפכה, ואילו דיווחים אחרים דיברו על איום איראני חריף יותר אם ישראל תתקדם. הפערים הללו אינם שוללים את החשיבות שמייחסת טהרן לנקודה: רכס השולט על מרחב דרום לבנון נתפס כמרכיב בתשתית ההרתעה של חיזבאללה, ולכן גם כהישג סמלי חשוב לישראל.

העברת המסר הישראלי בצורה מדודה נועדה, ככל הנראה, להראות שהפעולה הסתיימה ולא ליצור רושם של מהלך חדש שמחייב תגובה. אך אין בכך ערובה ליציבות. חיזבאללה עשוי להמשיך להפעיל אמצעים מרחוק, ואיראן עשויה להשתמש ברכס כאחד הנימוקים להקשחת עמדותיה מול ישראל וארה״ב.

מגעים עם לבנון במקביל לאש

באותו שבוע התקדם גם ערוץ אחר מול לבנון. ישראל שחררה חמישה אזרחים לבנונים שנעצרו בשטח שבשליטת צה״ל בדרום לבנון. לפי לשכת ראש הממשלה, החקירה העלתה שאינם חברים בארגוני טרור ואינם מעורבים בפעילות טרור. ההחלטה הוצגה כמחווה במסגרת משא ומתן, ובקשר לפעולות שנעשו לאיתור והשבת גופותיהם של ראשי הקהילה היהודית בלבנון שנחטפו ונרצחו בשנות השמונים.

השילוב בין שחרור אזרחים למבצע צבאי בהרכס ממחיש את אופייה המורכב של הזירה: ישראל מבקשת לפגוע בתשתיות ובחוליות של חיזבאללה, אך גם לשמר ערוץ מול המדינה הלבנונית בנושאים הומניטריים ומדיניים. עלי א-טאהר עשוי להיות הישג טקטי משמעותי, אולם השאלה האסטרטגית נשארת פתוחה — האם יוכל להפוך לנקודת הרתעה יציבה, או שיהיה עוד מוקד של חיכוך מתמשך בגבול הצפון.