המלחמה על קצב החיים

מן המערכה על הלוגיסטיקה אל המערכה על השגרה

השבוע שבין 28 באוגוסט ל־4 בספטמבר לא שינה את כיוון המלחמה, אך הוא חידד שינוי בעל משמעות אזרחית: המטרה אינה רק לפגוע בנכס בודד, אלא לשבש את קצב החיים של עיר שלמה. אחרי השבוע הקודם, שבו הותקפו מחסנים, מסופים ונמלים, התקיפות הרוסיות המשיכו לפגוע באותן רשתות — הפצה, רכבות, מסחר, אנרגיה וייצור — אך בתדירות ובמהירות שמקשות על המשק ועל הציבור להסתגל.

הגורם הבולט הוא הרחבת השימוש ברחפנים סילוניים. לפי גורמי חיל האוויר ומומחים אוקראינים שצוטטו בערוצים, חלק גדול מן המטחים כבר מורכב מכלים מהירים בהרבה מן ה״שאחד״ המסורתי, המגיעים למאות קמ״ש ולעתים לכ־600 קמ״ש. רוסיה מפעילה אותם גם בגלים קטנים לאורך היום, ולא רק במתקפות ליליות מרוכזות. השיטה מאריכה התרעות, שוחקת צוותי הגנה ומעבירה את עלות השיבוש אל תחבורה, עבודה, לימודים ומסחר.

קייב ואודסה תחת רצף פגיעות

בקייב ובמחוז שמסביבה נרשם רצף כמעט יומי של התרעות ופגיעות. ב־1 בספטמבר, במתקפה משולבת, דווח על פגיעות רבות בעיר ובמחוז ועל הרוגים ופצועים שמספרם עודכן במהלך היום. אחת הפגיעות הקשות הייתה בדפו קטרים בתחנת דרניצה, שם דווח על מותם של עובדי רכבת. פגיעות נוספות נרשמו בבנייני מגורים, במחסנים ובמתקנים אזרחיים.

בימים שלאחר מכן נפגעו בקייב מחסן של חברת שילוח בינלאומית ומבנה של האוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיות מזון, בזמן שכ־160 סטודנטים שהו במקלט. ב־3 בספטמבר נפגעו שוב שכונות מגורים, ובהן ילדה בת 12 שנפצעה משברים. בלילה שבין 3 ל־4 בספטמבר עלו באש מחסנים במפעל משקאות גדול במחוז ברובארי ובמחסני חברת תרופות סמוך לבוריספיל. לפי הדיווחים, היקף הנזק למלאי התרופות עשוי להיות גבוה מאוד, אך עדיין אין אומדן מוסמך סופי.

בבוקר 4 בספטמבר נמסרו דיווחים ראשוניים על פיצוצים נוספים בקייב, סמוך למרכז המסחרי רספובליקה ולמסוף של נובה פושטה. מאחר שהמיקומים תוארו באופן שונה בין הדיווחים, ייתכן שמדובר בשתי פגיעות נפרדות; בעת כתיבת הדברים הפרטים עדיין לא התייצבו.

אודסה ספגה גם היא כמה גלים. בלילה שבין 1 ל־2 בספטמבר נפגעו בנייני מגורים, בתי ספר, תחנות דלק ותשתיות אנרגיה. חברת החשמל דיווחה כי יותר מ־350 אלף משקי בית נותקו זמנית, וחלקם חוברו מחדש בהמשך. מספר הנפגעים עלה בהדרגה ל־17, בהם ילדים. בבוקר 4 בספטמבר נמסר על הרוג ושלושה פצועים בתקיפה נוספת. הפגיעה ברכבת אודסה–דניפרו הסתיימה ללא נפגעים, לאחר שהנוסעים והצוות פונו מראש — תזכורת לכך שלעתים מערך ההתרעה והפינוי מצליח לצמצם את המחיר האנושי גם כשהנזק הפיזי נמשך.

האנרגיה היא יעד החורף המתקרב

הפגיעות באודסה, בתחנת כוח תרמית ובמתקני חלוקה, מחזקות את ההערכה בקייב שרוסיה נערכת למערכה מחודשת נגד מערכת האנרגיה לקראת החורף. הערכות שפורסמו בתקשורת האוקראינית מדברות על מיפוי נרחב של תשתיות חשמל ועל אפשרות לגלי תקיפה גדולים מסוף ספטמבר. אלה הערכות, לא תחזית ודאית, אך הן עומדות בקנה אחד עם פגיעות מתמשכות באנרגיה ועם הצהרות פומביות של מוסקבה על כוונה להגיב לתקיפות האוקראיניות.

התגובה האוקראינית היא כפולה: שיפור הגנת התשתיות ופיתוח מיירטים חדשים. ארבעה סוגי מיירטים סילוניים נמצאים, לפי הדיווחים, בשלבי ניסוי. הפער הטכנולוגי עדיין מהותי: רחפן יירוט רגיל מתקשה לרדוף אחר כלי תקיפה סילוני, ובייחוד כאשר הוא טס גבוה ומהר. דיווחים על כך שרוסיה בוחנת נשיאת רחפני אף־פי־וי על גבי כטב״מים גדולים יותר דורשים זהירות; מומחה אוקראיני הבהיר שהאפשרות לא הוכחה במקרה שדווח ליד קייב.

בינתיים הממשלה אימצה מודל התרעות דו־מפלסי: התרעה צהובה לאיום רחפנים, שבה עסקים יוכלו לפעול בתנאים מסוימים, והתרעה אדומה לאיום טילים או לתקיפה משולבת, שבה הפעילות אמורה להיעצר. בקייב נבחנים גם קיצור העוצר והפעלה רחבה יותר של התחבורה והמטרו בעת התרעה צהובה. זהו ניסיון להפוך את שגרת החירום למדויקת יותר, במקום להשבית עיר שלמה בכל פעם שמזוהה איום אווירי.

אוקראינה מרחיבה את המענה לעומק רוסיה

במקביל למתקפות בעורף האוקראיני, קייב המשיכה להרחיב את טווח הפעולה שלה. בין הדיווחים הבולטים: פגיעה בכלי שיט רוסי בלתי מאויש ליד האי זמייני; תקיפה של ספינת אספקה בנמל סוצ'י; שריפות באזור סוצ'י ואדלר ליד מתקני דלק והגנה אווירית; ופגיעה אפשרית במפעל אוונגארד בבשקורטוסטן, יותר מאלף קילומטרים מגבול אוקראינה. היקף הנזק ברוב המקרים טרם אומת באופן עצמאי, אך הדפוס עקבי: תשתיות דלק, אתרי הגנה אווירית, תעשייה ביטחונית ויכולת תנועה ימית הפכו ליעדים מרכזיים.

בקרים דווח על פגיעות או שריפות ליד שדות תעופה, תחנות משנה, מחסנים ונקודות פיקוד. חלק ניכר מן הפרטים מגיע מערוצי ניטור ומדיווחי תושבים, ולכן יש להבחין בין עצם התרחשותם של פיצוצים ושריפות לבין הטענה המדויקת בדבר היעד שנפגע. גם כך, התוצאה המעשית ניכרת: הפסקות חשמל, מחסור דלק וצעדי מיגון גוברים בחצי האי הכבוש.

הקמפיין האוקראיני מופנה כעת גם לשמיים הרוסיים. קייב פנתה לארגון התעופה האזרחית הבינלאומי בבקשה להזהיר מפני טיסות מעל רוסיה, ורצף ההגבלות בשדות התעופה במוסקבה כבר הוביל לעיכובים, ביטולים והסטת טיסות. אוקראינה מדגישה שאינה מכוונת נגד תעופה אזרחית; אולם עצם ההכרזה על מרחב אווירי לא בטוח יוצרת לחץ כלכלי ותודעתי גם ללא סגירה רשמית של השמיים.

החזית זזה, אך אינה נשברת

על הקרקע נמשכה תנועת שחיקה. דיפסטייט דיווחה על התקדמויות רוסיות מקומיות בכמה מוקדים, ובהם סביב הוליאיפול ובכיוון זפוריז'יה. באותו זמן דווח שכוחות אוקראיניים טיהרו כארבעה קמ״ר בין דבוריצ'נה לזפדנה והחזירו שליטה בשטח סמוך. הערכת המכון לחקר המלחמה, כפי שצוטטה בדיווחים, היא שמתקפת האביב־קיץ הרוסית לא השיגה תמרון מבצעי משמעותי או קריסה של הגנה אוקראינית: ההישגים הטריטוריאליים באוגוסט היו קטנים בהרבה מאלה של אוגוסט אשתקד.

אין בכך כדי להפוך את המצב בחזית לנוח עבור קייב. ההתקדמות הרוסית, גם כשהיא איטית, מפעילה לחץ מתמיד על יחידות מותשות ועל קווי אספקה. אלא שהשבוע לא סיפק עדות לכך שרוסיה מצאה דרך לפרוץ את המערך האוקראיני, כשם שלא סיפק עדות ליכולת אוקראינית להשיג מהלך התקפי רחב.

משבר פנימי ומגעים חיצוניים

האירוע החריג ביותר בתוך מערכות הביטחון האוקראיניות התרחש ב־2 בספטמבר, כאשר עימות חמוש בקייב בין אנשי שירות הביטחון לבין אנשי מודיעין צבאי הסתיים בנפגעים ובמעצרים. גרסאות הגופים סותרות זו את זו, והחקירה טרם הושלמה. זלנסקי הגדיר את האירוע מביש, דרש בדיקות פנימיות והודיע על צעדים פרסונליים. בזמן מלחמה, עימות פומבי בין שני שירותים ביטחוניים איננו רק פרשה מוסדית: הוא פוגע באמון הציבור ובתמונה שמבקשת קייב להציג לשותפיה.

בזירה המדינית נותר הפער בין דיבורים לבין תוצאה. זלנסקי מסר כי שליחים אמריקאים אמורים לבקר בקייב ובמוסקבה, בעוד פוטין דיבר על אפשרות להסדר אך המשיך להציב תנאים ולתאר את המו״מ כקפוא או תלוי בהסכמות רחבות יותר. במקביל גרמניה הבטיחה חבילות הגנה אווירית וכטב״מים, ואוקראינה ביקשה סיוע אירופי במימון טילי פטריוט. אלו צעדים בעלי משקל, אך הם אינם מסמנים עדיין מסלול מדיני מוסכם.

השבוע האחרון מדגיש אפוא שהמלחמה מתנהלת בשתי שכבות בו זמנית. בקו החזית היא ממשיכה להיות מלחמת התשה איטית; מעל הערים היא הופכת למאבק על היכולת לקיים יום עבודה, לימודים, נסיעה, משלוח ואספקת חשמל. ככל שהרחפנים נעשים מהירים וזולים יותר, כך ההגנה אינה נמדדת רק במספר היירוטים — אלא גם ביכולת של חברה שלמה להמשיך לפעול תחת התרעה.