העימות עם איראן עולה מדרגה
בקצרה
- ארה״ב תקפה תחילה משגרים באי לארכ ובהמשך יעדי משמרות המהפכה, מכ״מים ונכסים ימיים באיראן
- איראן הגיבה בשיגורי טילים וכטב״מים לעבר ירדן, כווית, בחריין, איחוד האמירויות וחבל כורדיסטן בעיראק
- היקף הפגיעות והאבידות שנוי במחלוקת, אך איראן הודתה בהדרגה בהרוגים בשורותיה
- למרות האיומים, נתוני תנועת הנפט מעידים על התאוששות משמעותית במעבר במצר הורמוז
- המלחמה הצבאית מתלכדת עם משבר מטבע, מחסור וקשיי סחר חריפים בתוך איראן
מהמשגרים באי לארכ לגל תקיפות רחב
השבוע נפתח בהתנגשות מוגבלת לכאורה והסתיים במבחן אזורי רחב יותר. ב-30 באוגוסט הודיע פיקוד המרכז האמריקאי כי תקף שני משגרי טילים של משמרות המהפכה באי לארכ, לאחר שלפי הגרסה האמריקאית זוהתה היערכות לשיגור אמצעים שנועדו לפגוע בתנועה הימית במצר הורמוז. איראן אישרה את עצם התקיפה ואיימה בתגובה. זמן קצר אחר כך נרשמו שיגורים לעבר ירדן, ובירדן נמסר כי שמונה טילים בליסטיים יורטו.
ב-1 בספטמבר הורחבה התגובה האמריקאית. סנטקום אישר תקיפות נגד מטרות של משמרות המהפכה באיראן, והסביר כי הן באו בעקבות ניסיונות לפגוע בספינות מסחר ובחיילים אמריקאים באזור. לפי ההודעות האמריקאיות והדיווחים שנלוו אליהן, הותקפו אתרי הגנה אווירית, מערכות מכ״ם, נכסים ימיים, יכולות להנחת מוקשים ומתקני תקשורת. התקיפות דווחו בדרום איראן, אך הודעות מאוחרות יותר על הרוגים בכרמאנשאה הצביעו על כך שהפגיעה לא הוגבלה רק לסביבת המצר.
תגובה רב-זירתית, אימות חלקי
טהרן בחרה להפגין יכולת תגובה רחבה: מטחים וטענות לפגיעות פורסמו ביחס לבסיסים או נכסים אמריקאיים בירדן, בכווית, בבחריין, באיחוד האמירויות ובחבל הכורדי בעיראק. חלק מהטענות האיראניות על נזק כבד לא קיבלו אישור עצמאי, ובכמה מקרים גורמים במדינות היעד הכחישו אותן או מסרו על יירוטים. ירדן אישרה שבאחד המטחים חדרו לשטחה 13 טילים, עשרה מהם יורטו ושלושה נפלו בשטחים פתוחים. איחוד האמירויות אישרה לפחות אירוע של כטב״ם איראני לעבר שטחה וגינתה אותו.
אי-הוודאות אינה שוללת את עצם ההסלמה. גם איראן עצמה החלה לפרסם בהדרגה שמות של אנשי צבא שנהרגו בתקיפות. בתחילה דובר על מספר מצומצם של נפגעים, ובהמשך הופיעו הודעות על אנשי משמרות המהפכה, טייסים ואנשי חיל הים שנהרגו. משרד הבריאות האיראני מסר נתונים נמוכים יותר מן המספרים המצטברים שפורסמו בערוצים המזוהים עם המשטר; הפער ממחיש עד כמה התמונה העובדתית משמשת גם זירה של מאבק תודעתי.
הורמוז לא נחסם כפי שאיראן ביקשה
לב המערכה נשאר מצר הורמוז. ארה״ב הציגה את התקיפות כאכיפה של חופש השיט וכפעולה שמנעה הנחת מוקשים. במקביל, בכירים אמריקאים וטראמפ טענו כי עשרות ספינות עוברות במצר בכל לילה וכי היקף הנפט החוצה אותו התאושש לרמה של כ-17–18 מיליון חביות ביום. גם אם המספרים משתנים בין המקורות, הכיוון העולה מן הדיווחים ברור: התנועה עדיין מתנהלת בתנאים מסוכנים וחריגים, אך ניסיון איראן להפוך את המצר לחסם מוחלט לא השיג את יעדו.
מבחינת טהרן, זו בעיה כפולה. האיום הימי אמור להיות מנוף לחץ מול וושינגטון, אולם באותו זמן יצוא הנפט האיראני עצמו נפגע קשות והלחץ על המטבע המקומי החריף. הדולר בשוק החופשי חצה לפי הדיווחים את רף 220 אלף תומאן, ובמקביל עלו דיווחים על מחסור בתרופות, קשיי יבוא, פגיעה בהכנסות המדינה והתרחבות העוני. לכן המאבק בהורמוז אינו רק קרב על נתיב ימי; הוא הפך למבחן של יכולת המשטר להראות כוח בחוץ בזמן שהמרחב הכלכלי בבית הולך ומצטמצם.
מה הלאה
טראמפ הציג קו מאיים והצהיר כי תגובה איראנית נוספת תיענה בעוצמה גבוהה יותר. מנגד, טהרן ממשיכה לאיים ב"אסטרטגיה חדשה" ובפגיעה באינטרסים אמריקאיים. ככל שניתן ללמוד מן השבוע, שני הצדדים מנסים עדיין לשמור את העימות מתחת לסף מלחמה כוללת, אך ריבוי הזירות מגדיל את הסיכון שטעות, פגיעה לא מתוכננת או מהלך תגובה חריג יכתיבו את הסבב הבא.