עלי טאהר התפוצץ: סיום המבצע ברכס
בקצרה
צה"ל השמיד את התשתיות התת־קרקעיות שנותרו ברכס עלי טאהר באמצעות יותר מ־1,100 טון חומר נפץ
הפיצוץ ב־10 בספטמבר נשמע ברחבי הצפון ואף הורגש בלבנון. צה"ל עדכן מראש על הדי פיצוצים, ובהודעות לבנוניות דווח גם על רעידה שנמדדה בעקבות הפיצוץ.
לפי צה"ל, ברכס פעל מערך של שמונה מנהרות באורך כולל של יותר מחמישה קילומטרים, ובו אמצעי לחימה איראניים
בצבא מסרו כי בתוך המתחם אותרו רקטות, טילים, כטב"מים, טילי נ"ט, מקלעים ומאות מוקשים ומטענים. לפי התיאור הישראלי, המערך נבנה במשך כשני עשורים במימון ובהכוונה איראניים.
הפיצוץ הגיע לאחר ימים של תקיפות וחיכוך בעקבות שיגורי רחפני נפץ של חיזבאללה לעבר כוחות ישראליים
בימים שקדמו לפיצוץ שיגר חיזבאללה רחפני נפץ לעבר כוחות שפעלו במרחב, וצה"ל הגיב בגלי תקיפות באזור נבטיה. בהיתקלות בבופור נפצעו שני לוחמים קל, ומחבל שירה לעברם חוסל.
צה"ל מגדיר את השמדת המתחם כמכה למפקדה מרכזית של יחידת באדר וליכולת חיזבאללה לפעול מול הצפון
בישראל מתארים את הרכס כנקודת שליטה חשובה על מרחב נבטיה וכמפקדה משמעותית של יחידת באדר. בכך מקבל הפיצוץ משמעות רחבה יותר מהרס פיזי של מנהרות בלבד.
לצד ההישג, צה"ל מדגיש היערכות לתרחישים רב־זירתיים, והעימות בדרום לבנון רחוק מסיום
הצבא הודיע על תחילת היערכות לפריסה מחודשת במרחב הביטחוני. עם זאת, נמשכו גם לאחר הפעולה תקיפות בדרום לבנון, והמסרים הישראליים כללו אזהרה מפני הסלמה אפשרית.
מרכס מכותר למתחם מושמד
רכס עלי טאהר בדרום לבנון, שהיה בשבועות האחרונים מוקד למבצע צבאי ממושך, הגיע השבוע לנקודת הסיום הפומבית שלו. בערב 10 בספטמבר פוצץ צה"ל את תשתיות התת־קרקע שנותרו במקום, לאחר הודעה מוקדמת לתושבי הצפון על פיצוצים צפויים. ההד נשמע במרכז הגליל העליון, בעמק החולה ובגולן; בלבנון דווח על פיצוץ חריג בעוצמתו ואף על רעידה שנמדדה בעקבותיו.
לפי תדרוך צה"ל, נעשה שימוש ביותר מ־1,100 טון חומר נפץ. ברכס היו שמונה תוואים תת־קרקעיים שאורכם הכולל יותר מחמישה קילומטרים, ושני התוואים האחרונים הושמדו בפעולה זו. הנתונים אינם רק המחשה של עוצמת הפיצוץ: הם מצביעים על היקף תשתית שנבנתה לאורך שנים ושנועדה לאפשר לחיזבאללה פעילות מוגנת, מחסני נשק ושליטה במרחב.
מה נמצא מתחת להר
צה"ל מסר כי בתשתיות אותרו עשרות רקטות, טילים וכטב"מים מתוצרת איראן, לצד מקלעים, טילי נ"ט, מאות מוקשים ומטענים. בהודעת דובר צה"ל הוגדר המתחם כאחת המפקדות המרכזיות של יחידת באדר וכמרכיב משמעותי בלחימה נגד הכוחות הישראליים ובפעילות מול יישובי הצפון.
לפי הגרסה הישראלית, רוב המחבלים שהיו במערך חוסלו או נמלטו במהלך פעולת הכיתור והטיהור. חיזבאללה לא אישר את התמונה הזו, ובערוצים לבנוניים עלו שאלות על גורל פעילים ששהו במנהרות. ההבדל בין הגרסאות צפוי להישאר חלק ממאבק ההסברה, אך עצם הפיצוץ הנרחב והפרסום הישראלי של תיעודים מתוך המתחם מסמנים שינוי: מה שהיה יעד מוכחש או שנוי במחלוקת הפך לאירוע גלוי בעל מסר אזורי.
הרחפנים והתקיפות קדמו לאקורד הסיום
ההשמדה לא נעשתה בחלל שקט. לאורך השבוע שיגר חיזבאללה רחפני נפץ לעבר כוחות ישראליים במרחב הביטחוני. צה"ל מסר שהרחפנים יורטו או לא גרמו לנפגעים, והגיב בתקיפות נגד מחסני נשק, תשתיות ופעילים באזור נבטיה וכפר רמאן. לפי דיווחים לבנוניים, התקיפות גרמו לנפגעים רבים והובילו לגלי פינוי מקומיים.
ב־7 בספטמבר התרחשה גם היתקלות פנים אל פנים בבופור: מחבל ירה לעבר כוח סיור, חוסל, ושני לוחמי צה"ל נפצעו קל. האירוע המחיש שהפגיעה ברכס אינה מבטלת את יכולת החיכוך של חיזבאללה בשטח, ומחייבת את הכוחות להמשיך להתמודד עם חוליות קטנות, ירי ורחפנים.
הישג טקטי עם מסר לאיראן
עלי טאהר הוא רכס השולט על מרחב נבטיה, ולכן יש להשמדת המערך משמעות מעבר להרס של אמצעי לחימה. בישראל מציגים את הפעולה כפגיעה ביכולת חיזבאללה לבסס תשתית התקפית בגבול וכמכה לנכס שנבנה במימון ובהכוונה איראניים. העיתוי, במקביל להתעצמות המתיחות מול טהרן, נועד גם להבהיר שהלחץ האיראני אינו מונע מישראל להשלים מהלכים בלבנון.
עם זאת, האקורד הסופי במבצע אינו סוף המערכה בצפון. צה"ל הודיע על היערכות לפריסה מחודשת שתשמר את היתרונות שנוצרו במרחב, ובמקביל הדגיש מוכנות למגוון תרחישים, לרבות רב־זירתיים. רכס עלי טאהר עבר מהיותו סמל של התבצרות חיזבאללה לסמל של השמדת תשתית; השאלה שנותרה היא עד כמה ההישג ישפיע על יכולת הארגון לייצר איום חלופי.