הסנקציות על ההתנחלויות פותחות חזית מדינית
בקצרה
בריטניה הודיעה על איסור יבוא מוצרים מההתנחלויות, במסגרת מדיניות שהיא קושרת לפתרון שתי המדינות
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הציג את המהלך כחלק מהמחויבות לפתרון שתי המדינות ומהתנגדות להתנחלויות שלדברי ממשלתו אינן חוקיות. ההודעה כללה איסור יבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות.
צרפת הצטרפה למהלך, ועוד מדינות הודיעו על תמיכה בסנקציות או על בחינת צעדים דומים
צרפת הודיעה על הפסקת קשרי סחר עם ההתנחלויות, והצהרה משותפת של 12 מדינות כללה תמיכה בסנקציות או בחינה פעילה של צעדים דומים. לא כל מדינה תיישם בהכרח צעד זהה ובאותו מועד.
ישראל הגיבה בסגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, בהגבלות על נציגים בריטים ובהפסקת שיתופי פעולה מסוימים
שר החוץ גדעון סער הודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, על הגבלות כניסה ועל הפסקת השתתפות בריטית במנגנונים מסוימים הקשורים לעזה ולהכשרת כוחות הרשות הפלסטינית.
המחלוקת המדינית התחברה למערכת הבחירות בישראל ולמאבק על עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון
בישראל הוצג המהלך הבריטי גם כהתערבות חיצונית בזמן בחירות, ואילו מפלגות שונות מיהרו לשלב אותו בוויכוח על סיפוח, התנחלויות ומדינה פלסטינית. לכן מדובר באירוע מדיני עם השלכות ישירות על הקמפיין.
התגובה האמריקאית טרם הובהרה, אך גורמים אמריקאיים הזהירו מפגיעה אפשרית בעסקים בריטיים במדינות בארה״ב
שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי רמז כי עשויה להגיע תגובה אמריקאית, וטראמפ אמר שיבדוק את הרקע למהלך. בשלב זה אין הודעה אמריקאית מחייבת על צעדים מעשיים.
מחרם סחר לצעדי תגובה
בריטניה פתחה השבוע חזית מדינית חדשה מול ישראל כשהכריזה על איסור יבוא מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הציג את ההחלטה כחלק ממדיניות ממשלתו לשמירה על האפשרות לפתרון שתי המדינות, וטען כי הרחבת ההתנחלויות, ובייחוד המהלכים סביב E1, עלולה ליצור מציאות שתסכל את הפתרון הזה.
ההודעה לא נותרה מהלך בריטי בודד. צרפת הודיעה על הפסקת קשרי הסחר שלה עם ההתנחלויות, ובהצהרה משותפת של 12 מדינות — בהן קנדה, ספרד, אירלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, פולין ופורטוגל — נאמר שהן מטילות סנקציות, תומכות בסנקציות אירופיות או בוחנות צעדים כאלה. חשוב להבחין בין הרמות השונות: ההצהרה המשותפת אינה זהה לחקיקה או לאיסור מסחרי שכבר נכנס לתוקף בכל המדינות, אך היא יוצרת מסגרת מדינית רחבה בהרבה מזו של הכרזה בודדת.
ישראל מגיבה בצעדים חריגים
תגובת ישראל הייתה מהירה וחריפה. שר החוץ גדעון סער הודיע כי הקונסוליה הבריטית בירושלים תיסגר, כי תיאסר כניסתם של 12 בכירים ואזרחים בריטים לישראל, וכי בריטניה לא תורשה עוד להשתתף במשימת התיאום בנושא עזה שמטהה נמצא בישראל. בנוסף הודיע על הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית.
הצעדים נועדו להבהיר שהמחיר מבחינת ישראל לא יהיה סמלי בלבד. סער טען שמדובר בהתערבות בוטה בפוליטיקה הישראלית ערב בחירות, וקשר בין הסנקציות לבין מחלוקת עקרונית על זכותה של ישראל והעם היהודי ביהודה ושומרון. מבחינת הממשלה, זהו ניסיון להציב גבול מול מה שהיא רואה כחרם מדיני המכוון נגד אזרחים ועסקים ישראליים.
מחלוקת על המשפט, המדיניות והעיתוי
הפער בין הצדדים אינו רק בשאלת הסחר. בריטניה ומדינות שותפות מתבססות על עמדתן שההתנחלויות אינן חוקיות לפי המשפט הבינלאומי, ועל חשש שהתרחבותן תחסום הסדר מדיני עתידי. ישראל דוחה את התיאור הזה ומדגישה את הזיקה ההיסטורית, הלאומית והביטחונית שלה לאזור, וכן את העובדה שהמדיניות הבריטית מופנית בפועל נגד חלק מסוים של הכלכלה הישראלית.
העיתוי הופך את המחלוקת לטעונה במיוחד. סגירת הרשימות והמעבר למערכת בחירות פעילה מבטיחים שהחלטת בריטניה תיכנס לשיח הפנימי: בימין היא תשמש הוכחה לצורך בעמידה תקיפה ולחשדנות כלפי לחץ בינלאומי; במרכז ובשמאל היא צפויה לעורר דיון על מדיניות הממשלה, על יחסי החוץ ועל המחיר של הרחבת ההתיישבות.
העיניים גם על וושינגטון
ארצות הברית עדיין לא הכריזה על תגובה רשמית מחייבת. שגריר ארה״ב בישראל, מייק האקבי, אמר כי להערכתו עשויה להיות תגובה אמריקאית אם בריטניה תתקדם עם המהלך, והזכיר אפשרות לפגיעה בעסקים בריטיים במדינות בארה״ב שבהן קיימים חוקים נגד חרם על ישראל. טראמפ אמר שיבדוק את הרקע להחלטה של בריטניה, צרפת וקנדה.
הפער בין הצהרות לתוצאה מעשית עדיין גדול, אך עצם הדיון האמריקאי חשוב. אם הסנקציות יהפכו למגמה מערבית מתמשכת, ישראל תידרש להכריע אם להמשיך במדיניות תגובה דו־צדדית חריפה, לנסות לבנות קואליציית נגד כלכלית ופוליטית, או לחפש ערוצים שיצמצמו את הפגיעה בלי לוותר על עמדות היסוד שלה.
בינתיים, המהלך הבריטי כבר השיג תוצאה אחת: הוא העביר את שאלת ההתנחלויות מן הוויכוח הישראלי הפנימי אל מוקד חדש של עימות עם בנות ברית אירופיות, בעיתוי שבו כל אמירה מדינית מקבלת גם משמעות אלקטורלית.