ועדת הבחירות מציירת קווים אדומים

פסילה כזירה כפולה: משפט וקמפיין

שלושה ימי דיונים בוועדת הבחירות המרכזית הפכו השבוע לסיפור פוליטי מן המעלה הראשונה. הוועדה אינה קובעת רק מי יופיע על פתקי ההצבעה: עצם הדיון מאפשר למפלגות לשרטט גבולות, לגייס בוחרים ולסמן שותפים בלתי אפשריים. ההכרעות הסופיות עוד יתקבלו בבית המשפט העליון, אולם הרצף שנוצר כבר שינה את השיח במערכת הבחירות לכנסת ה־26.

במרכז היה יו״ר בל״ד, סמי אבו שחאדה. הדיון עסק בעיקר במאמר שפרסם יום לאחר טבח 7 באוקטובר 2023 ובטענה כי יש בו תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל. עמדת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לא נוסחה כהמלצת פסילה מפורשת, אך קבעה שהתשתית הראייתית מעוררת קושי כבד ושעל הוועדה לשקול את הבקשה בכובד ראש. אבו שחאדה טען בדיון כי מעולם לא תמך במאבק מזוין וכי בחר בדרך שלום ושכנוע.

ההצבעה החריגה של סולברג

הוועדה פסלה את אבו שחאדה ברוב של 31 מול ארבעה. החשיבות המיוחדת של ההכרעה אינה רק במספרים אלא בעמדתו של יו״ר הוועדה, השופט נעם סולברג. בניגוד לנוהג המקובל של יושבי ראש ועדת הבחירות להימנע מהבעת עמדה בהצבעות כאלה, סולברג אמר כי לא מצא מענה שמניח את הדעת והצביע בעד הפסילה. מבחינה מעשית, עמדתו אינה מחליפה את פסק הדין העתידי של העליון; מבחינה ציבורית, היא מעניקה להחלטה משקל חריג.

הוויכוח סביב אבו שחאדה גם חצה מחנות. גדי איזנקוט, בני גנץ ויאיר גולן הודיעו על תמיכה בפסילתו, אף שגולן חזר על עמדתו שלפיה יש להחיל קווים אדומים גם על הכהניזם ועל לאומנות יהודית קיצונית. בתוך מפלגת הדמוקרטים דווח על ויכוח, ובחברה הערבית נשמעה ביקורת על התמיכה בפסילה. כך הפכה החלטה משפטית אפשרית למבחן של אמון, ייצוג ושיעורי הצבעה.

שורת החלטות, לא הכרעה אחת

אבו שחאדה לא היה היחיד. ועדת הבחירות פסלה את ח״כ עופר כסיף, ובהמשך את רע״ם ואת הרשימה המשותפת. ההחלטות הללו מבטאות את מאזן הכוחות הפוליטי בוועדה, אך הניסיון המצטבר מלמד שלא בהכרח הן יעמדו במבחן המשפטי. העליון נדרש לבחון כל מקרה לפי הראיות והתנאים הקבועים בחוק, ולא לפי הרוב הפוליטי שנוצר סביב השולחן.

מן העבר השני נדחתה הבקשה לפסילת עוצמה יהודית. נציגת היועצת המשפטית התנגדה לפסילה, אך הזהירה שהצטברות התשתיות נגד המפלגה מקרבת אותה, לשיטתה, לתחום האסור. גם הבקשות לפסול את הדמוקרטים ואת הציונות הדתית נדחו. משמעות הדבר היא שהוועדה הציבה רף שונה בין המקרים, אך גם השאירה בידי העליון את המילה האחרונה בכל המחלוקות המרכזיות.

הקרב שאחרי ההצבעה

השלב הבא צפוי להיות משפטי, אך הוא לא יהיה מנותק מהקמפיין. אבו שחאדה כבר הודיע שיפנה לבג״ץ, וההחלטות לגבי רע״ם והרשימה המשותפת מעלות מחדש את השאלה כיצד יגיב הציבור הערבי ומה יהיו שיעורי ההצבעה. במקביל, יריבים פוליטיים משתמשים בכל עמדה כדי להציג את האחרים כמי שמכשירים טרור או כמי שמוותרים על עקרונות דמוקרטיים.

הסוגיה נוגעת גם למבנה הגושים. לפיד זימן את בנט, איזנקוט, ליברמן וגולן לשיחות תיאום, אך המחלוקת על היחס למפלגות הערביות ועל תנאי שיתוף הפעולה נותרה גלויה. ועדת הבחירות לא פתרה את השאלה הזו; היא רק העבירה אותה לזירה אחרת. עד להכרעות העליון, המפלגות ימשיכו לנסות להפוך כל פסילה — וכל דחיית פסילה — לראיה לטובת הנרטיב שלהן.