שבוע של אש על הערים, בלי הפוגה

הפוגה מדוברת, הסלמה ממשית

השבוע שבין 18 ל־25 בספטמבר לא סיפק את ההפוגה שעליה דובר בימים הקודמים. במקום זאת, המלחמה על התשתיות עלתה מדרגה: רוסיה תקפה שוב ושוב את קייב, אודסה וערים נוספות, ואוקראינה הרחיבה את פעולות העומק נגד בתי זיקוק, מפעלי תעשייה ביטחונית ומוקדי לוגיסטיקה ברוסיה ובשטחים הכבושים.

החידוש אינו רק במספר המטרות, אלא ברוחב המערכה. רכבות, מפעלי פלדה, מרכזי נתונים, מחסנים, תחנות דלק, בתי חולים ומערכות חימום הופכים כולם לחלק מאותה התמודדות: מי מסוגל לשמור על מדינה מתפקדת תחת אש לקראת החורף.

קייב ואודסה תחת רצף תקיפות

ב־23 בספטמבר פגעה מתקפת כטב״מים רוסית בכמה מחוזות בקייב. מניין הנפגעים עודכן לאורך היום עד 45 פצועים ושני הרוגים, בעוד כ־30 אתרים נפגעו לפי דיווחי העירייה והערוצים שעקבו אחר האירוע. בין היעדים שנמסרו היו תחנות דלק, מבני משרדים ומסחר, מפעל התרופות דרניצה, אזורי מחסנים ומבנים סמוכים למסילת הרכבת.

בלילה שלאחר מכן נרשמה מתקפה בליסטית נוספת על הבירה. שירותי החירום דיווחו על שני הרוגים ולפחות שמונה פצועים; נפגעו בין היתר אזורים ליד בית חולים ליולדות ומרכז קליני־אבחוני. חיל האוויר האוקראיני מסר כי רוסיה הפעילה באותו לילה 289 אמצעי תקיפה, מהם 281 כטב״מים, וכי 227 מהם הושמדו או דוכאו. גם אם נתוני היירוט אינם ניתנים לאימות עצמאי בזמן אמת, עצם הצורך להדוף שילוב כזה של טילים וכטב״מים ממחיש את העומס על ההגנה האווירית.

ב־25 בספטמבר נהרג נער בן 14 בפגיעה בבניין מגורים במחוז פצ׳רסק בקייב, ושבעה בני אדם נפצעו לפי העדכונים האחרונים. באודסה, פגיעות במסופי דואר, מחסנים ומבני מגורים גבו את חייה של אישה ופצעו אדם נוסף. יום קודם נפגעו בעיר גם מרפאה, גימנסיה, היפרמרקט ומחסני מזון; ההבדלים בין הדיווחים על מספר הנפגעים מחייבים זהירות, אך הנזק האזרחי והמסחרי אינו שנוי במחלוקת.

הפגיעה אינה רק בחשמל

התקיפות קיבלו גם ממד כלכלי ותפקודי. בדניפרו נהרגו ארבעה עובדים ונפצעו שבעה בפגיעה במפעל אינטרפייפ, שהפסיק את הייצור. במחוז פולטבה הודיעה נפטוגז על נזק קריטי למתקן שאינו בר־שיקום, ובמחוז צ׳רניהיב נותרו כ־100 אלף מנויים ללא חשמל לאחר פגיעה במתקן אנרגיה.

בקייב נפגעו מרכזי הנתונים של UTELS ו״פבוטינה״, ובהמשך דווח גם על נזק לספקים נוספים. התוצאה הייתה שיבושי אינטרנט לכ־100 אלף משקי בית. מומחי תקשורת העריכו שלא צפויה קריסה כוללת של הרשת, משום שהיא מבוזרת, אך פגיעה במספר צמתים משנה את אופי האיום: גם התרעות, תשלומים, שירותי ענן ותיאום חירום הופכים לפגיעים יותר.

התגובה האוקראינית: דלק, מכ״ם ולוגיסטיקה

במקביל, אוקראינה המשיכה לנסות להעביר את מחיר המלחמה אל התשתית הרוסית. כמה ערוצים דיווחו על פגיעה בבית הזיקוק קויבישבסקי של רוסנפט ב־22 בספטמבר ועל שריפה שנמשכה גם ביום שלאחר מכן. Reuters, כפי שצוטט בדיווחים, מסר כי שריפה בבית הזיקוק במוסקבה השביתה שתי יחידות ראשוניות שאחראיות יחד לכלל כושר הזיקוק של המפעל. היקף ההשבתה ומשך התיקונים דורשים אישור נוסף, אך מדובר במתקן בעל חשיבות גבוהה לאספקת דלק בבירה ובסביבתה.

ב־25 בספטמבר דווח על שריפות בבית הזיקוק של לוקאויל בפרם, במפעל ״איסקרה״ באוליאנובסק — המייצר רכיבים למכ״ם ולהגנה אווירית — ובמפעל הכימי ״וורונז׳סינתזקאוצ׳וק״. שלושת האירועים דווחו ביותר מערוץ אחד, אולם לא פורסם אישור עצמאי מלא לגבי הנזק המבצעי בכל אחד מהם. לכן נכון לראות בהם אינדיקציה להמשך קמפיין העומק, לא כהוכחה סופית לשיעור הפגיעה בייצור הרוסי.

גם בשטחים הכבושים נמשכה המערכה. בלוהנסק נפגע מרכז מסחרי שלפי דיווחי OSINT שימש מוקד לוגיסטי רוסי. המטה הכללי האוקראיני מסר על פגיעות בעמדות שליטה בכטב״מים, מחסן דלק ומחסני ציוד בדונצק ובלוהנסק. בקרים נרשמו דיווחים רבים על פיצוצים, ירי נ״מ ותנועת כטב״מים, אך חלק גדול מהם נשען על עדי ראייה ולא זכה לאישור רשמי; יש להפריד בין המגמה הברורה של לחץ על חצי האי לבין פרטים טקטיים שלא אומתו.

שיחות בניו יורק: מסגרת בלי הסכמה

בפגישתו עם טראמפ בניו יורק, זלנסקי ניסה לקדם תמיכה בהגנה אווירית ובאספקת מיירטים, לצד מסלול מדיני. טראמפ דיבר על אפשרות להסדר וקשר את התקיפות האוקראיניות על זיקוק למחירי הדלק. לאחר מכן אישר זלנסקי כי טראמפ ביקש ממנו להפסיק את התקיפות, אך הציג עמדה הפוכה לריסון חד־צדדי: אוקראינה מוכנה להפסקה הדדית של תקיפות על אנרגיה אם רוסיה תפסיק לפגוע בתשתיות האוקראיניות.

מן השיחות עלו שלושה רכיבים אפשריים: הפוגה בתחום האנרגיה, חידוש מסדרון התבואה ופגישה משולשת של ארצות הברית, אוקראינה ורוסיה. מזכיר המדינה מרקו רוביו דיבר אף הוא על עניין הדדי בהפוגה מוגבלת באנרגיה וביצוא תבואה. אך הקרמלין לא קיבל הפסקת אש, ולברוב אמר שרוסיה לא תעצור את המלחמה לצורך משא ומתן. דיווח על פגישה משולשת ב־24 בספטמבר הוכחש לאחר מכן בידי לשכת הנשיא האוקראיני; לכן אין בסיס לקבוע שנוצר ערוץ מוסכם או מסמך מדיני חדש.

הגבול המערבי והחורף נעשים חלק מהחזית

למלחמה על התשתיות יש השפעה ישירה על העורף האירופי. מסוק רוסי חדר לזמן קצר למרחב האווירי של פולין ליד קלינינגרד, ופולין העלתה כוננות בשישה מעברי גבול עם אוקראינה ואף פינתה זמנית שניים מהם בשל תקיפות סמוכות. ברומניה נפל כטב״ם ביער סמוך לסוצ׳אבה לאחר חדירה של כמה דקות למרחב האווירי; לא היו נפגעים. אירועים אלה אינם מעידים כשלעצמם על החלטה רוסית להרחיב את המלחמה לנאט״ו, אך הם מאלצים את המדינות השכנות להתייחס למסלולי אספקה, גבולות והגנה אווירית כחלק מזירת הסיכון.

באוקראינה, העיתוי מדאיג במיוחד. פגיעות בתעשיית הפלדה ובנמלים פוגעות ביצוא ובהכנסות, מחירי הדלק מטפסים, ומערכות החימום בערים עדיין נדרשות להגנה ולגיבוי. רוסיה מנסה לשחוק את יכולת התיקון והאספקה; אוקראינה מנסה לפגוע ביכולת הרוסית לייצר, לשגר ולתדלק. בשלב זה, ההצעות המדיניות אינן עוצרות את הדינמיקה הזאת. המבחן הקרוב אינו רק אם ייקבע מועד לפגישה, אלא אם אחד הצדדים יסכים בפועל לריסון שניתן למדוד ולאכוף — לפני שהחורף יעמיק את המחיר האזרחי.