267 מיליון שקל נתקעו בבג"ץ

הכסף אושר, ואז נעצר

267 מיליון שקל עברו השבוע בתוך שעות מהצבעה בוועדת הכספים לצו הקפאה של בג"ץ.

הדיון התקיים בזמן שהכנסת כבר נמצאת בתקופת בחירות, והוא כלל שורה ארוכה של העברות שהוגדרו כספים קואליציוניים.

בין היתר אושרו 26.1 מיליון שקל לתוכנית למניעת נשירה בישיבות, 16.1 מיליון שקל להגדלת הסבסוד בצהרונים במוסדות המוכר שאינו רשמי והפטור, 12.5 מיליון שקל לתרבות יהודית חרדית, 15.2 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תורניים בחבל תקומה, 1.1 מיליון שקל לקרן סיוע לאברכים ועשרות מיליונים נוספים למערכות החינוך החרדיות.

יום לאחר מכן הגיע בג"ץ.

השופט שטיין הקפיא

השופט אלכס שטיין הורה לעצור את העברת הכספים בשל "פגמים פרוצדורליים לכאורה" באופן שבו כונסה ועדת הכספים.

הצו הקפיא את ההעברות שאושרו בדיון, למעט כספים שנועדו להוצאות חירום אזרחיות, עד לדיון נוסף בפני הרכב של שלושה שופטים.

המחלוקת נוגעת בין היתר לכך שלאחר פיזור הכנסת הוטלו מגבלות משמעותיות על כינוס ועדותיה. ועדת הכנסת התירה לוועדת הכספים ישיבה אחת בתקופת הפגרה, אולם יו"ר הוועדה חנוך מילביצקי כינס ישיבה נוספת בטענה שמדובר בהמשך של הדיון הקודם.

העותרים טענו שגם זמן ההתראה שניתן לחברי הוועדה היה קצר מדי, ושעשרות סעיפים תקציביים הובאו להצבעה בלי שניתן זמן מספק לבחון אותם.

הקואליציה: גם הממשלה הקודמת עשתה זאת

מבחינת הקואליציה, הסיפור איננו כלל 267 מיליון שקל.

הטענה המרכזית היא לאכיפה בררנית.

אנשי הקואליציה הזכירו שבתקופת הבחירות של 2022 אושרו גם כן עשרות העברות תקציביות, וטענו שבג"ץ לא התערב אז באופן דומה. היועצת המשפטית של הכנסת עצמה טענה שהדיון החדש יכול להיחשב המשך לישיבה הקודמת, ואף הצביעה על תקדימים מהעבר.

מילביצקי הגיב להחלטה בחריפות וטען כי "צריך לסגור את בג"ץ".

מה שהיה יכול להישאר ויכוח טכני על תקנון הכנסת הפך בתוך דקות לעוד אירוע במאבק המתמשך בין הקואליציה למערכת המשפט.

ולא מדובר רק ב-267 מיליון

הדיון כלל למעשה העברות רחבות בהרבה.

לפי גלובס, לצד הכספים הקואליציוניים נדונו מאות מיליונים נוספים, בהם כספים למשרד ההתיישבות, למיגון יישובי הצפון, לרשויות המקומיות ולהחזרי חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן.

זו הבחנה חשובה, משום שהצו השיפוטי לא מתנהל בחלל ריק. בתוך סל ההעברות נמצאים גם תקציבים שקשה לתייג בפשטות כ"כספים פוליטיים", לצד סעיפים שהם במובהק תוצאה של הסכמים קואליציוניים.

וכאן נכנסות הבחירות

בתקופת בחירות כל שקל שמועבר מקבל משמעות פוליטית גדולה יותר.

האופוזיציה מציגה את הכספים כניסיון של הקואליציה לשמר קבוצות בוחרים ולממש התחייבויות רגע לפני שהציבור הולך לקלפי. הקואליציה מציגה את ההקפאה כניסיון של בית המשפט להשתלט על סמכויות הכנסת ולהחליט אילו החלטות ממשלה מותר לבצע בתקופת בחירות.

הדיון המשפטי בסופו של דבר יהיה על פרוצדורה, סמכות וריסון שלטוני.

הדיון הציבורי כבר מזמן עוסק בשאלה אחרת: מי רשאי להחליט לאן הולך הכסף הציבורי, ממשלה שנמצאת בדרכה לבחירות או בית משפט שחושב שהיא חרגה מהכללים