רוסיה מכה בעורף, אוקראינה בעומק

השבוע שבו המלחמה התרחקה עוד יותר מקו החזית

מי שחיפש השבוע שינוי דרמטי במפת השליטה במזרח אוקראינה לא מצא אותו. המתקפה הרוסית של אביב וקיץ 2026 נמשכת, הלחץ על מערכי ההגנה האוקראיניים בדונייצק נמשך, אבל קצב ההתקדמות הרוסי נותר איטי יחסית. המכון לחקר המלחמה, ISW, העריך בתחילת השבוע כי גם יותר מחודשיים לאחר תחילת המאמץ ההתקפי הנוכחי, רוסיה עדיין לא הצליחה לייצר פריצת דרך רחבה. במקביל היא ממשיכה בפעולות שמטרתן להכין את הקרקע להמשך הלחץ על חגורת הערים המבוצרות במזרח.

דווקא בגלל הקיפאון היחסי הזה, הסיפור הגדול של השבוע נמצא מאות קילומטרים מאחור.

רוסיה מנסה להפוך את העורף האוקראיני לחזית בפני עצמה: לפגוע ביכולת להעביר סחורות, להחזיק מלאים, לתפעל עסקים, להגן על ערים ולשמור על כלכלה מתפקדת. אוקראינה, מהצד השני, מנסה לגרום לרוסיה לשלם מחיר דומה באמצעות תקיפות הולכות ומתרחבות בעומק שטחה.

קייב תחת מטחים בליסטיים

הלילה שבין 4 ל-5 באוגוסט היה אחד הקשים שעברו על קייב בתקופה האחרונה.

על פי הנתונים שפרסם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, רוסיה שיגרה לעבר אוקראינה כ-30 טילים וכ-115 כלי טיס בלתי מאוישים. במתקפה נהרגו לפחות 17 בני אדם ועשרות נפצעו. הדיווחים בערוצים הישראליים המצורפים תואמים את נתוני Reuters לגבי היקף ההרוגים והמתקפה.
הבעיה מבחינת קייב לא הייתה רק גודל המטח, אלא סוג החימוש.

חיל האוויר האוקראיני דיווח כי במתקפה נעשה שימוש ב-24 טילים בליסטיים מסוג איסקנדר-M או טילי S-400 בתצורת תקיפה, וכן בארבעה טילי צירקון או אוניקס. אף אחד מהטילים המהירים הללו לא יורט, אף שהאוקראינים הצליחו להפיל את רוב הכטב"מים ששוגרו במקביל. Reuters דיווחה כי המחסור במיירטים מתאימים הוא גורם מרכזי בפער הזה.

זו לא הייתה תקרית חד פעמית. כמה ימים קודם לכן, בלילה שבין 31 ביולי ל-1 באוגוסט, ספגה קייב מתקפה נוספת שכללה 35 טילים, מהם 27 בליסטיים, וכ-185 כטב"מים. באותו לילה הצליחה אוקראינה ליירט רק טיל בליסטי אחד. עשרה בני אדם נהרגו.

בתוך פחות משבוע נוצרה תמונה שקשה להתעלם ממנה: רוסיה זיהתה חולשה, והיא מפעילה עליה לחץ.

לא רק קייב: המטרה היא הלוגיסטיקה

המאפיין החריג של המתקפה השבוע היה מספרם הגדול של מרכזים מסחריים ולוגיסטיים שנפגעו.

ההודעות מהשטח דיווחו על פגיעות במתקנים של Rozetka, Nova Poshta, Epicentr, Fozzy Group, Silpo, Novus, INTERTOP, PUMA, Liqui Moly, Bosch וחברות נוספות. חלק מהמחסנים הוגדרו כאבודים לחלוטין, בהם אחד המרכזים הגדולים והמתקדמים של Rozetka, שטיפל ביותר מ-100 אלף הזמנות ביום.

Reuters אישרה כי במתקפה נהרסו מחסנים ומרכזים לוגיסטיים רבים של חברות אוקראיניות, וכי ממשלת אוקראינה החלה מיד בדיונים עם המגזר העסקי על דרכים לשמר את רציפות הפעילות.

המשמעות חורגת מהנזק הישיר לכל חברה.

מרכז לוגיסטי הוא נקודת ריכוז של סחורה, משאיות, כוח אדם ומערכות הפצה. השמדתו יכולה להקשות על אספקה לאזור שלם גם בלי לפגוע במפעל שמייצר את המוצר. כאשר כמה מרכזים כאלה נפגעים באותו לילה, הנזק מצטבר.

וזה משתלב עם חזית נוספת שמוסקבה מפעילה נגד הכלכלה האוקראינית: הנמלים.

השיבושים בנתיבי הים כבר אילצו חברות כרייה ומתכות לצמצם או להשעות פעילות, כאשר בענף מזהירים מפגיעה משמעותית בייצוא עפרות ברזל ובהכנסות במטבע זר. גם החקלאות האוקראינית נפגעת מתקיפות על נמלים וספנות בים השחור. Reuters דיווחה השבוע כי הממשלה מכינה סיוע לחקלאים וליצואנים שנפגעו.

רוסיה למעשה מנסה להרחיב את משוואת ההתשה: לא רק כמה חיילים וציוד אוקראינה יכולה להציב בחזית, אלא כמה זמן מדינה שלמה יכולה לתפקד תחת לחץ מתמשך על מערכת ההפצה, הנמלים, החשמל והתעשייה.

חור ה-Patriot

מעל כל האירועים האלה נמצא הנתון המדאיג ביותר מבחינת קייב.

זלנסקי אמר השבוע כי כמות טילי היירוט שקיבלה אוקראינה מבעלות בריתה ב-2026 ירדה לכשליש מהרמה של 2025.

במלחמה מול כטב"מים איטיים יחסית יש לאוקראינה מגוון פתרונות: מקלעים, מערכות לוחמה אלקטרונית, טילי נ"מ זולים יותר ואפילו מטוסי יירוט ורחפנים.

מול טיל בליסטי התמונה שונה לחלוטין.

מערכת Patriot, ובעיקר מיירטי PAC-3, היא אחד הכלים הבודדים שנמצאים בידי אוקראינה ומסוגלים להתמודד בצורה אפקטיבית עם האיום. אם אין מספיק מיירטים, גם סוללת Patriot קיימת אינה מספקת הגנה.

השבוע אפילו דונלד טראמפ הגיב לדרישה האוקראינית לעוד טילים ואמר שגם ארה"ב זקוקה להם. מבחינת קייב, זה מסביר את הכיוון שאליו היא הולכת: לנסות להשתחרר בהדרגה מתלות מוחלטת במלאי האמריקאי.

אחד הפרויקטים המרכזיים הוא Freyja, מערכת אירופית-אוקראינית שאמורה להשתמש בטיל FP-7.X מתוצרת Fire Point כמיירט בליסטי. השבוע דווח כי החברה החלה לשלב בפרויקט מערכות אירופיות של חברות ובהן Hensoldt, Kongsberg וחברות ביטחוניות נוספות. היעד הוא להגיע ליירוט ניסויי מלא במהלך 2027.

זה פתרון חשוב לעתיד. הוא לא עוזר לקייב בלילה הקרוב.

צפון קוריאה נכנסת עמוק יותר למלחמה

במקביל למחסור האוקראיני במיירטים, הצד הרוסי מקבל חיזוק.

המודיעין הצבאי של אוקראינה דיווח כי יחידת טילים צפון קוריאנית נפרסה במחוז וורונז' ברוסיה. לפי המידע שפורסם, מדובר בכ-90 אנשי צבא שעשויים להפעיל שש משגרות ועד 120 טילים בליסטיים מסוג KN-23 ו-KN-24.

זהו שלב נוסף בהפיכת הברית בין רוסיה לצפון קוריאה משיתוף פעולה באספקת תחמושת לברית צבאית מבצעית.

פיונגיאנג כבר סיפקה לרוסיה מיליוני פגזים, טילים בליסטיים ואלפי חיילים, שחלקם לחמו לצד הצבא הרוסי באזור קורסק. כעת, אם הדיווח האוקראיני יתממש במלואו, אנשי צבא צפון קוריאנים יהיו מעורבים ישירות גם במערך האש שמכוון לעומק אוקראינה.

עבור אוקראינה זו משוואה בעייתית במיוחד: רוסיה מסוגלת להגדיל את מלאי הטילים שלה באמצעות ייצור עצמי וסיוע מקוריאה הצפונית, בזמן שמלאי המיירטים האוקראיני תלוי בהחלטות ובקצב הייצור של מדינות אחרות.

התשובה האוקראינית: לגרום לרוסיה להרגיש את המלחמה בבית

קייב אינה נשארת רק בהגנה.

השבוע המשיכה אוקראינה בקמפיין התקיפות שלה בעומק רוסיה, ובין היתר תקפה את בית הזיקוק Slavneft-Yanos בירוסלבל ואת מתקן Bashneft-Novoil בבשקורטוסטן. זלנסקי אישר את התקיפות. בית הזיקוק בירוסלבל הוא מתקן גדול בעל כושר עיבוד של כ-300 אלף חביות ביום.

במקביל דיווחו הערוצים האוקראיניים על תקיפות נגד ספינות ומתקנים באזור קרץ', על פעילות של כלי שיט בלתי מאוישים סביב קרים ועל שריפות במתקנים לוגיסטיים בתוך רוסיה. חלק מהאירועים המאוחרים ביותר, כולל דיווחים מיום שישי על פעילות באזור יאלטה, עדיין לא קיבלו אימות עצמאי מלא ולכן יש להתייחס לפרטים המדויקים בזהירות.

אבל המגמה עצמה כבר מבוססת היטב.

לפי ISW, שירות הביטחון האוקראיני טען כי בתוך כ-40 יום ביצע יותר מ-100 תקיפות מוצלחות נגד מטרות אסטרטגיות ברוסיה ובשטחים הכבושים, ובהן בתי זיקוק, מערכי נ"מ, שדות תעופה, ספינות ומרכזים לוגיסטיים.

המטרה ברורה: אם רוסיה מנסה להפוך את הכלכלה והעורף האוקראיניים לחלק משדה הקרב, קייב מנסה לעשות את אותו הדבר בצד השני.

בתי הזיקוק חשובים במיוחד. פגיעה בהם אינה רק מכה כלכלית לייצוא האנרגיה הרוסי, היא יכולה לייצר גם מחסור מקומי בדלק, להעלות עלויות ולחייב את מוסקבה להשקיע עוד ועוד מערכות הגנה אווירית הרחק מקו החזית.

ובחזית עצמה, עדיין מלחמת שחיקה

ובתוך כל הדרמה האווירית הזו, מאות אלפי חיילים ממשיכים להילחם בחזית שאורכה יותר מאלף קילומטרים.

רוסיה ממשיכה ללחוץ בדונייצק ולנסות לשפר עמדות לקראת המשך ההתקפה על מערך הערים המבוצרות במזרח, אבל נכון לסוף השבוע אין אינדיקציה לפריצה אסטרטגית חדשה. לפי ISW, קצב ההתקדמות הרוסי בקמפיין האביב-קיץ נותר נמוך, והצבא הרוסי משתמש בתקיפות עומק ובמאמצי בידוד שדה הקרב כדי ליצור תנאים טובים יותר להתקפות הקרקעיות הבאות.

גם השימוש ברחפנים משתנה מאוד מגזרה לגזרה. בדיווחים המצורפים מתאר מפעיל אוקראיני כיצד בזפוריז'יה, שם מרוכזות יחידות רחפנים רוסיות איכותיות ובהן יחידות Rubicon, הפעלת כלים בלתי מאוישים לצורכי לוגיסטיקה מסוכנת בהרבה מאשר בחזית חרקיב.

זה ממחיש היטב מה הפכה המלחמה הזו להיות: פחות סיפור של טנקים שמתקדמים עשרות קילומטרים ביום, ויותר מאבק על שליטה בחיישנים, רחפנים, תקשורת, לוגיסטיקה, טילים ומערכות הגנה.

המבחן הבא כבר ברור

השבוע האחרון לא ייזכר בגלל עיר גדולה שנכבשה או בגלל מתקפת נגד ששינתה את המפה.

הוא עשוי להיזכר דווקא כשבוע שבו התחדדה האסטרטגיה לקראת השלב הבא של המלחמה.

רוסיה מנסה לנצל את המחסור האוקראיני במיירטים כדי להפוך את הטילים הבליסטיים לכלי שחיקה אסטרטגי: לפגוע במרכזי לוגיסטיקה, תעשייה, תשתיות וערים, ולהגיע לחורף כאשר העורף האוקראיני חלש יותר.

אוקראינה מנסה לבטל את היתרון הזה בשתי דרכים במקביל: להשיג ולפתח עוד מערכות יירוט, ולפגוע עוד לפני השיגור במשגרים, בבתי הזיקוק, בשדות התעופה ובמערכת הלוגיסטית שמאפשרת לרוסיה להמשיך את המלחמה.

החזית עדיין חשובה. אבל השבוע הראה שוב שהשאלה מי יחזיק עוד כפר בדונייצק היא רק חלק מהסיפור.

יותר ויותר, המלחמה מוכרעת גם בשאלה מי מסוגל להגן על מה שנמצא מאות קילומטרים מאחוריו, ומי מסוגל להגיע לעומק של הצד השני.