הורמוז חונק את איראן

הנשק האסטרטגי של טהראן

בכיר איראני הגדיר השבוע את מצר הורמוז כנכס שערכו עבור איראן "גבוה יותר מפצצת גרעין". זו אולי הדרך הטובה ביותר להבין את האסטרטגיה האיראנית.

טהראן יודעת שאין לה אפשרות להתחרות בארצות הברית בשליטה צבאית קונבנציונלית במפרץ. במקום זאת היא משתמשת במיקום הגיאוגרפי שלה כדי להפוך כל ניסיון לחנוק את הכלכלה האיראנית לבעיה של הכלכלה העולמית: כטב״מים, טילים, איומים על מכליות והגבלת תנועה דרך אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.

אלא שהאמריקנים מאותתים שהם מוכנים לשחק את המשחק הזה לאורך זמן. שר ההגנה האמריקני אמר השבוע שהצי מסוגל לשמר את המצור על הנמלים האיראניים ללא הגבלת זמן באמצעות רוטציה של כוחות. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט הבטיח כי בשבוע הבא יוצגו צעדים נוספים שלדבריו יהיו חסרי תקדים בהיקף הבידוד הכלכלי.

עכשיו נגמר גם הדלק?

בתוך איראן מתחילות להופיע ההשלכות.

הממשלה בוחנת כיצד לחלק כ-120 מיליון ליטר בנזין, בין היתר באמצעות מכסות לרכב או חלוקת חלק מהכמות בין כלל האזרחים. אחד התרחישים שהוצגו הוא השארת המחיר המסובסד עד שהכמות המוגדרת תיגמר, ואז מעבר לתדלוק במחיר חופשי.

במקביל, כלכלנים איראנים טוענים כי המלחמה גרעה כשליש מכושר ייצור הגז במדינה, פגעה בכושר ייצור הבנזין בהיקף של כ-20 מיליון ליטר ביום והוציאה אלפי מגה-ואט של ייצור חשמל מהמערכת. כלכלן איראני אחר כבר הגדיר השבוע את המצב כשלב של "אומללות" כלכלית.

הלחץ מתחבר לבעיה רחבה יותר: אם איראן אינה יכולה לייצא באופן סדיר, היא מאבדת הכנסות; אם היא פוגעת בתנועה בהורמוז, היא מעלה את מחיר האנרגיה בעולם אבל גם מקשה על עצמה לייבא ולייצא.

תנועת הספינות במצר אכן נותרה השבוע מתחת לממוצע החודשי, בזמן שארה״ב ואיראן מפרסמות כל אחת הצהרות שלפיהן היא זו ששולטת במצב.

אבל איראן עדיין רחוקה מקריסה צבאית

וזה החלק שחשוב לא לפספס.

במקביל לסימני המשבר הכלכלי, בישראל הופתעו לפי דיווחים מקצב השיקום של תעשיות הביטחון האיראניות. מתקנים שהעריכו כי יוצאו מפעילות לשנים חזרו, לפי הדיווחים, לתפקוד בתוך חודשים, ויכולת ייצור הטילים הבליסטיים לא נעלמה.

כלומר, הלחץ עובד, אבל אין כאן עדיין כניעה.

איראן נמצאת במרוץ בין שתי מגמות: קצב השיקום הצבאי שלה מול קצב השחיקה של הכלכלה והעורף. ארצות הברית מהמרת שהכלכלה תישבר קודם. טהראן מהמרת שמחירי האנרגיה, הלחץ הבינלאומי והאיום על הספנות יגרמו לוושינגטון להתפשר קודם.

מצר הורמוז הוא המקום שבו שני ההימורים האלה נפגשים.