המרכז מתפרק כדי להתחבר מחדש

עוד לבנה יוצאת מיש עתיד

הבוקר הודיע אלעזר שטרן שהוא נפרד מיש עתיד ויתפטר מהכנסת לאחר 11 שנים במפלגה. יאיר לפיד נפרד ממנו בחום, אבל הכיוון הפוליטי האפשרי אינו מסתורי במיוחד.

שטרן כבר אמר בעבר כי אם ימשיך בפוליטיקה, הוא רואה את עצמו לצד גדי איזנקוט. רק יממה לפני הודעת העזיבה הוא אף אמר כי לשמחתו איזנקוט הוא זה שמוביל כיום את הגוש בסקרים וקרא לשאר השחקנים להתייצב מאחורי מי שיוביל.

גם בדיווחים שהתפרסמו היום ההערכה היא ששטרן עשוי להצטרף לרשימת "ישר" של איזנקוט.

זו עוד דוגמה למגמה רחבה בהרבה: הבחירות מתקרבות, אבל מחנה מתנגדי נתניהו עדיין רחוק מאוד מהצורה הסופית שלו.

סגלוביץ לרע״ם, ארדן מימין

בצד אחר של המפה, יואב סגלוביץ ומנסור עבאס כבר הודיעו רשמית שהם מנהלים מגעים על הצטרפותו של סגלוביץ לרשימת רע״ם. מדובר במהלך חריג מאוד: בכיר לשעבר ביש עתיד, ניצב בדימוס במשטרה ומי שכיהן כסגן השר לביטחון הפנים, עשוי להתמודד דווקא במסגרת מפלגה ערבית אסלאמית.

בסקר חדשות 12 שנכלל בהודעות השבוע, תרחיש של הצטרפות סגלוביץ הוסיף לרע״ם שני מנדטים. המשמעות הפוליטית יכולה להיות גדולה יותר מהמספר עצמו: רע״ם חזקה יותר עשויה להפוך שוב ללשון מאזניים ביום שאחרי הבחירות.

ובאגף הימני של אותו מרחב קמה "האחדות" של גלעד ארדן ויולי אדלשטיין. אליהם הצטרפו עליזה בלוך, אורן סמדג׳ה ואישים נוספים. ארדן מנסה להציג אלטרנטיבה ימנית שמוכנה לשבת בממשלה רחבה, אך שוללת שותפות עם רע״ם עצמה.

הבעיה שלו כרגע היא אחוז החסימה: בסקרים שנכללו בחומר השבוע המפלגה עדיין אינה מצליחה לעבור אותו באופן עקבי.

איזנקוט מרוויח מהכאוס

מי שנהנה בינתיים מהמפה המשתנה הוא גדי איזנקוט.

סקר חדשות 13 השבוע העניק ל"ישר" 23 מנדטים מול 21 לליכוד, וסקר חדשות 12 הצביע גם הוא על יתרון של איזנקוט. זה ממשיך מגמה שבה ראש הרמטכ״ל לשעבר הפך בחודשים האחרונים ליריב האלקטורלי המרכזי של נתניהו.

גם מקורות בינלאומיים מצביעים כבר כמה שבועות על איזנקוט כמועמד המרכזי שקורא תיגר על נתניהו, אך מדגישים את אותה בעיה: בישראל לא מספיק לסיים במקום הראשון. צריך לבנות קואליציה של לפחות 61 חברי כנסת.

ופה נמצא הסיפור הגדול של השבוע.

לפיד ובנט כבר חיברו כוחות, שטרן זז לכיוון איזנקוט, סגלוביץ עשוי לחזק את רע״ם, ארדן ואדלשטיין מנסים לבנות ימין חדש, וליברמן ממשיך להודיע שלא ישב עם רע״ם. כמעט כל השחקנים רוצים להחליף את הממשלה, אבל לכל אחד מהם יש קו אדום אחר לגבי הדרך לשם.

לכן, נכון לאמצע אוגוסט, השאלה החשובה ביותר בבחירות אינה בהכרח אם איזנקוט ינצח את נתניהו במספר המנדטים.

השאלה היא מי יצליח להפוך את כל החלקים שמתפזרים עכשיו על הלוח למספר 61.