הפריימריז שמתחילים את קרב הירושה
בקצרה
- כ-140 אלף מתפקדי ליכוד זכאים להשתתף בפריימריז שייערכו ביום שני
- השריונים הרבים של נתניהו הפכו את המאבק על המקומות הפנויים לצפוף במיוחד
- ישראל כ״ץ, גדעון סער וחיים כץ נהנים ממקומות משוריינים, בעוד ח״כים מכהנים נאבקים על הישרדותם
- פרשת ניסיון ההדחה של נתניהו אחרי 7 באוקטובר הפכה את ניר ברקת לאחד ממוקדי הקמפיין
- מעבר לרשימה לכנסת, התוצאה תייצר לראשונה דירוג מעשי של דור היורשים האפשריים של נתניהו
הרבה פחות מקומות, הרבה יותר משמעות
ביום שני ילכו מתפקדי הליכוד לקלפיות לפריימריז שהם אולי הצפופים והטעונים ביותר שעברה המפלגה בתקופת נתניהו. לכ-140 אלף חברי מפלגה יש זכות הצבעה, אבל חלק גדול מהצמרת כלל לא עומד לבחירה חופשית: נתניהו קיבל שמונה מקומות ברשימה לבחירתו, ובמקביל הובטחו מקומות לשר הביטחון ישראל כ״ץ, לשר החוץ גדעון סער וליו״ר מרכז הליכוד חיים כץ.
התוצאה פשוטה: פחות כיסאות פנויים ויותר מועמדים שנלחמים עליהם. ההחלטה שלא לאפשר לח״כים ולשרים מכהנים לברוח אל משבצות המחוזות שרדה גם את המאבק המשפטי, לאחר שהערעור לבית המשפט העליון נמשך. המשמעות היא שחברי הכנסת המכהנים נאלצים להיאבק זה בזה ברשימה הארצית. ח״כ אליהו רביבו כבר הודיע שלא יתמודד והסביר כי מבנה הרשימה והשריונים מקשים מאוד להגיע למקום ריאלי.
נתניהו מסדר את הלוח
גם השריונים עצמם מספרים סיפור. אורן דוברונסקי, איש ההייטק והעסקים שצורף על ידי נתניהו, שובץ במקום גבוה, ולפי הפרסומים בסביבת ראש הממשלה המהלך נועד בין היתר להחליש את ניר ברקת.
ברקע עומדת החשיפה השבוע שלפיה ברקת היה שותף למהלך שנועד להחליף את נתניהו לאחר מתקפת 7 באוקטובר. לפי הפרסומים, ברקת ניהל בחודשים שלאחר האסון שיחות עם שרים וחברי כנסת ובחן אפשרות ליצירת רוב להחלפת ראש הממשלה. חיים כץ, כך נטען, היה זה שהביא את המידע לנתניהו וסייע לסכל את המהלך. ברקת עצמו לא סיפק השבוע הכחשה מפורטת לפרסומים. ([The Times of Israel][3])
לתוך האווירה הזו נכנסה גם אמירה של ברקת מהשבועות האחרונים בעד הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. שלושה ימים לפני הפריימריז, קשה לנתק את ההתבטאות ממאבקי הכוח שכבר מתקיימים בתוך הליכוד.
הפריימריז של 2026 והבחירות של 2030
נתניהו עצמו אינו עומד לבחירה על הנהגת המפלגה. הוא יוביל את הליכוד בבחירות הארציות ב-27 באוקטובר, בזמן שהסקרים מציבים מולו בעיקר את גדי איזנקוט.
אבל מתחתיו עומדת להיווצר ביום שני היררכיה חדשה.
מי שיסיים בצמרת הרשימה יוכל לטעון לא רק לתיק בכיר בממשלה הבאה, אלא גם לבסיס המתפקדים הדרוש למאבק על הנהגת הליכוד בעתיד. מי שיתרסק בפריימריז יתקשה מאוד להציג את עצמו בעוד כמה שנים כיורש טבעי.
במשך שלושה עשורים נדחה שוב ושוב קרב הירושה בליכוד משום שנתניהו נשאר. סער עזב וחזר, ארדן עזב והקים מפלגה, ברקת ניסה לבנות בסיס עצמאי, ואחרים המתינו לתורם. הפעם הליכוד עדיין הולך לבחירות בהנהגת נתניהו, אבל המתפקדים כבר מתחילים להחליט מי יהיה שם ביום שאחריו.
במובן הזה, ההצבעה ביום שני היא הרבה יותר מפריימריז לרשימת הכנסת: היא סיבוב המוקדמות הראשון בקרב על הליכוד שאחרי נתניהו.