עלי א-טאהר: מבחן הכוח בצפון

אירוע רחפן שהפך למערכה מתמשכת

דרום לבנון עבר השבוע מהתכתשות שגרתית יחסית לרצף פעולות חריג בעוצמתו ובמשכו. בליל 15 באוגוסט נפגעו קצין ושני לוחמי צה״ל באורח קשה מרחפן נפץ באזור רכס עלי א-טאהר. צה״ל ולשכת ראש הממשלה הגדירו את המקרה כהפרה של הפסקת האש וכפעולה נגד כוחות הפועלים במרחב הביטחוני. התגובה לא הסתכמה בתקיפה נקודתית: היא כללה פגיעה במפקדות, חיסול מפקדים והמשך תקיפות כמעט מדי לילה על הרכס ועל כפרים סמוכים.

לפי הודעת צה״ל, התקיפה באנסאר כוונה נגד מפקדה שממנה ניתנה ההוראה לפעולה נגד הכוחות, ובמהלכה חוסל עלי סמיר אלחאג׳ חסן, מפקד גדוד ביחידת רדואן. יום לאחר מכן הודיע הצבא על חיסול אבו חסן עלאא, מפקד בכיר ביחידת בדר, שלפי צה״ל היה מעורב בקידום מתווים ובהם שיגור רחפני נפץ. בכך ביקשה ישראל להבהיר כי הפגיעה בכוחותיה תגרור מחיר פיקודי, ולא רק פגיעה בתשתיות.

המחיר האזרחי והמחלוקת על היעדים

משרד הבריאות הלבנוני דיווח במהלך יום התקיפות הראשון על 11 הרוגים ו-12 פצועים. לפי מקורות לבנוניים, בין ההרוגים היו גם בני משפחתו של מפקד רדואן שחוסל. ישראל טענה כי המפקד הסתתר בתוך מפקדה צבאית יחד עם משפחתו וכי בני המשפחה לא היו יעד התקיפה; חיזבאללה מצדו הציג את האירועים כהסלמה ישראלית ואיים בתגובה מתאימה.

הפער בין הגרסאות אינו רק תעמולתי. הוא צפוי להשפיע על מרחב הפעולה של ישראל ועל הלחץ הבינלאומי המופעל עליה ככל שהלחימה נמשכת. לשכת ראש הממשלה פרסמה בשבת הודעה באנגלית, צעד חריג שנועד להתמודד עם הביקורת הצפויה סביב הנפגעים. בהודעה נטען שחיזבאללה משתמש באזרחים כמגנים אנושיים; זו טענה שהארגון ודאי דוחה, אך היא עומדת במרכז ההצדקה הישראלית לתקיפות.

למה דווקא הרכס

עלי א-טאהר הפך בשבוע האחרון לשם המפתח בזירה הצפונית. ערוצים לבנוניים ופרשנים המקורבים לחיזבאללה דיווחו לאורך התקופה על תשתית תת-קרקעית ברכס, שלעתים כונתה מתקן עמאד 4. לא פורסם אישור ישראלי רשמי לקיומו של מתקן כזה, ולכן יש להתייחס לפרטים בזהירות. עם זאת, רצף התקיפות האוויריות, הירי הארטילרי והדיווחים על שימוש בתחמושת חודרת בונקרים מלמדים שהאזור נתפס כבעל חשיבות מבצעית גבוהה.

לפי דיווח של רשת לבנונית, חיזבאללה אף בחן העברת השליטה באזור לצבא לבנון, אך ישראל דחתה את ההצעה. גם דיווח זה לא אושר רשמית, אולם הוא משתלב בתמונה של לחץ גובר על הארגון: מצד אחד רצון לשמר נוכחות ותשתיות; מצד שני קושי גובר להגן עליהן לאורך זמן. חיזבאללה מצדו המשיך לאיים כי הרחבת פעולה באזור תיענה, ובערוצים המקורבים אליו עלתה התרעה מפני עימות רחב בספטמבר.

שחיקה של הפסקת האש

בלילות שלאחר אירוע הרחפן נמשכו תקיפות באזור הרכס, כפר רמאן, אלקנטרה, אלמנצורי ומרחבים נוספים בנבטיה ובצור. ב-21 באוגוסט דווח שוב על כמה תקיפות באלי א-טאהר ועל ירי ארטילרי מתמשך. אין בכך הכרזה על מלחמה כוללת, אבל יש שחיקה של מנגנון ההרתעה שאמור היה למנוע חיכוך ישיר.

הסכנה היא לא רק מספר התקיפות. ככל שכוחות משני הצדדים מתקרבים לאזור שבו קיימת, לפי דיווחים, תשתית תת-קרקעית משמעותית, גדל הסיכוי לטעות חישוב: פעולה שתיתפס כניסיון להשתלט על הרכס, תגובה חריפה של חיזבאללה, או נפגעים אזרחיים רבים יותר. השבוע האחרון הראה שהגזרה אינה מתנהלת עוד רק סביב מניעת התבססות, אלא סביב מאבק על נכס מבצעי שהפך לסמל של כוח ושל יכולת עמידה.