הורמוז והחנק הכלכלי על איראן

מהסכם מהיר למערכה של שחיקה

השבוע הסתמן שינוי אמריקאי ברור מול איראן: פחות דגש על חידוש מיידי של משא ומתן, ויותר על הפעלת לחץ כלכלי, פיננסי וימי לאורך זמן. הנשיא דונלד טראמפ הודיע שלא מתקיימות ולא מתוכננות שיחות עם טהרן, שהמצור הימי נותר בתוקף ושמצר הורמוז פתוח לפעילות. ההצהרות הססגוניות על המצר כטריטוריה אמריקאית אינן תחליף למדיניות רשמית, אך הן שיקפו את המסר: ארצות הברית מבקשת למנוע מאיראן להשתמש בהורמוז כמנוף שיכול להשבית את תנועת האנרגיה העולמית.

הקו האמריקאי לווה בהודעות על סנקציות נוספות ועל איום כלפי מדינות, חברות ומוסדות שיספקו לאיראן נתיב כלכלי חלופי. לפי דיווחים שפורסמו השבוע, הבית הלבן הורה לצוותי המגעים להפסיק לרדוף אחרי עסקה מהירה ולעבור למדיניות של חנק כלכלי עד שטהרן תסכים לתנאים אמריקאיים. זהו הימור אסטרטגי: לחץ ממושך עשוי לכפות גמישות, אך גם לדחוף את איראן לחפש תגובה שתשנה את מאזן העלויות.

ההודאה מטהרן והמחיר בבית

העדות הבולטת ביותר לאפקט הלחץ הגיעה, לפי דיווחי הערוצים, מנגיד הבנק המרכזי האיראני עבדולנאצר המתי. הוא אמר כי יצוא הנפט האיראני נעצר וכי לממשלה חסרים מקורות כספיים. גם אם יש לבחון בזהירות נתונים בזמן עימות ולזכור שניתן לפרשם באופן פוליטי, מדובר בהצהרה חריגה מצד גורם כלכלי רשמי. היא מתחברת לדיווחים על מחסור בדלק, על פגיעות בחלק מכושר הפקת הגז ועל קשיי מימון ממשלתיים.

המשבר אינו מתמצה בנפט. נתונים שהובאו ממקורות איראניים הצביעו על אינפלציית מזון שנתית חריגה, על פיגורים בתשלומים לחקלאים ועל לחץ מתגבר על משקי הבית. במקביל, בכירים הזהירו מפני מחסור בגז בחורף ומצוקת מים בכמה מחוזות. מנגנוני הדיכוי המשטריים נמשכו, לרבות הוצאות להורג של מי שהורשעו בעבירות הקשורות למחאות והקשחת הצעות חוק נגד תקשורת וקשרים עם גורמים זרים. השילוב בין מצוקה כלכלית, מחסור תשתיתי ופחד ממחאה הוא אתגר פנימי משמעותי עבור טהרן.

האמירויות מפסיקות להיות צינור חמצן

אירוע מרכזי נוסף היה הודעת איחוד האמירויות על עצירה מוחלטת של המסחר והפעילות הפיננסית מול איראן. ההודעה באה לאחר שהאמירויות מסרו כי שני טילים בליסטיים שוגרו מאיראן ונפלו בים; טהרן הכחישה את הירי. ללא הכרעה פומבית בין הגרסאות, עצם הצעד האמירתי משמעותי: דובאי והאמירויות היו במשך שנים נתיב מסחרי ופיננסי חשוב מאוד עבור הכלכלה האיראנית, לרבות פעילות שנועדה לעקוף מגבלות בינלאומיות.

הפגיעה האפשרית אינה רק בהכנסות נפט. היא עלולה להקשות על העברות כספים, יבוא סחורות, מסחר דרך חברות מתווכות וקבלת גישה למטבע חוץ. סין הודיעה שאינה מכירה בסנקציות האמריקאיות ולא תשתף פעולה בקמפיין הלחץ, כך שלאיראן נותרו שותפים חלופיים; אך אובדן ערוץ קרוב, יעיל וגמיש כמו האמירויות עלול להיות מכאיב במיוחד.

הורמוז נשאר זירה מסוכנת

במהלך השבוע דיווחה סוכנות הסחר הימי הבריטית על כמה פגיעות בכלי שיט במצר הורמוז, לרבות אירוע שבו נהרג איש צוות. קיימים גם דיווחים והאשמות על פגיעות איראניות במכליות, אך לא כל פרט זכה לאימות עצמאי, ולכן אין להסיק מכל אירוע על אחריות סופית. התוצאה המעשית ברורה בכל מקרה: ביטוח, הובלה ותכנון מסלולים יקרים ומסוכנים יותר.

איראן ממשיכה להציג את הורמוז כנכס ריבוני וכקלף מיקוח, וגורמים בפרלמנט ובמשמרות המהפכה איימו בהסלמה אם הלחץ יימשך. ארצות הברית, מנגד, טוענת שהיא מצליחה לשמר זרימה משמעותית של נפט מהמפרץ. המאבק הבא אינו רק על רוחב נתיב השיט, אלא על השאלה מי יכול לכפות נורמליות כלכלית באזור ומי ישלם את מחיר השיבוש. ככל שהזמן עובר והלחץ נצבר, הסיכון אינו בהכרח קריסה מיידית של איראן, אלא ניסיון איראני לשבור את המצור באמצעות מהלך אזורי מוגבל אך מסלים.