עלי א-טאהר: תגובה לרחפנים ומאבק על התשתית

ההפרה שהחזירה את האש לרכס

רכס עלי א-טאהר נשאר גם השבוע מוקד המערכה בצפון, אך הפעם התמונה התחדדה: לא רק תקיפות ישראליות מתמשכות נגד יעדים באזור, אלא ניסיון פעולה ישיר של חיזבאללה נגד כוחות צה״ל הפועלים במרחב הביטחוני. לפי הודעת דובר צה״ל, שני רחפני נפץ שוגרו בלילה שבין 26 ל-27 באוגוסט לעבר הכוחות. הלוחמים ירו והפילו רחפן אחד, ואבד קשר עם השני; לא היו נפגעים לכוחות צה״ל.

התגובה הישראלית לא הוצגה כפעולת ענישה כללית, אלא כפעולה ישירה בעקבות אותו שיגור. צה״ל הודיע כי תקף תשתיות ומחסני אמצעי לחימה של חיזבאללה במרחב נבטיה, שבהם אוחסן ציוד שנועד, לפי הצבא, לפגיעה בכוחות ובאזרחים. מקורות לבנוניים דיווחו במהלך היום על גלי תקיפות בכפרים סביב נבטיה, בהם ערבצאלים, נבטיה אל-פוקא, כפר רמאן, אלקנטרה וסאלוקי. הרצף הזה מצביע על מאמץ רחב יותר מהשמדת יעד בודד.

מרכס סמלי ליעד מבצעי

עלי א-טאהר כבר הוצב במרכז הסיקור בשבוע הקודם, בעקבות דיווחים על תשתית אסטרטגית ותת-קרקעית של חיזבאללה באזור. השבוע נוספה שכבה של מידע, אך חשוב לסייג אותה: הלל ביטון רוזן דיווח שהמערכת הביטחונית מעריכה שחלק נרחב מהתשתיות ברכס טופל, וחלקן הושמד לחלוטין, ושחלק מן המחבלים הצליחו להימלט לפני ההשתלטות המלאה. זהו דיווח משמעותי, אך לא פורסמה הודעה רשמית מפורטת של צה״ל המגדירה את היקף התשתית או את תוצאות הפעולה.

בכל זאת, ההודעות והפעילות הגלויה מצטברות לתמונה עקבית. תקיפות נמשכו כמעט מדי יום לאורך השבוע באזור הרכס ובכפרים סמוכים, ותיעודים ודיווחים לבנוניים הצביעו גם על פיצוצים יזומים ועל פעילות קרקעית. ערוצים המקורבים לחיזבאללה עסקו באפשרות של אובדן הרכס כבר קודם לכן, וכעת ניסיון הרחפנים יכול להתפרש כמאמץ לגבות מחיר מהכוחות הפועלים במקום ולשמר יכולת תגובה.

בין הרתעה להסלמה

עבור ישראל, השיגור יצר מבחן פשוט: האם הכניסה והפעילות באזור יוכלו להימשך בלי שחיזבאללה יכפה מחיר. ההודעה המהירה על הפלת רחפן, ולאחריה תקיפות על מחסנים, נועדה להשיב שהמרחב הביטחוני אינו אזור חסינות לארגון. נוסח הודעת צה״ל הדגיש כי הצבא לא יאפשר לחיזבאללה לפעול נגד הכוחות, והדבר משתלב בהצהרות חוזרות על שינוי תפיסה ועל מניעת התעצמות מחדש בגבולות.

מנגד, האירוע ממחיש את מגבלות ההישג הטקטי. גם אם תשתיות משמעותיות נפגעו, די ברחפנים זולים יחסית כדי לאתגר כוחות בשטח וליצור סכנת הסלמה. אובדן המגע עם הרחפן השני מחדד את חוסר הוודאות המבצעי: לא כל איום או כלי מוטס ניתנים לסגירה מיידית, גם כשאין נפגעים.

השגריר האמריקאי בלבנון, מישל עיסא, קישר בין המשך התקיפות לבין העובדה שחיזבאללה לא התפרק מנשקו, ואמר כי וושינגטון ממתינה לראות את ההתפתחויות בעלי א-טאהר. אמירה זו אינה מחליפה מדיניות לבנונית או ישראלית, אך היא ממחישה שהרכס נתפס גם מחוץ לישראל ולבנון כסמן למבחן רחב יותר: האם ההסדר בצפון מאפשר פירוק והתרחקות של תשתיות חיזבאללה, או רק דוחה את העימות הבא.

מה יכריע את המשך השבוע

האירועים האחרונים אינם הכרזה על מלחמה כוללת, אך הם מעלים את רף החיכוך. ככל שהפעולה הישראלית תתקרב לתשתיות שנותרו או לניסיונות ביסוס מחדש, וחיזבאללה ינסה לפגוע בכוחות באמצעות רחפנים או אמצעים אחרים, יגדל הסיכוי לתגובה ולתגובת נגד. המבחן המיידי הוא כפול: האם ארגון חיזבאללה ינסה לשחזר את הפעולה, והאם צה״ל יפרסם בהמשך תמונה מלאה יותר של ההישגים המבצעיים ברכס.

בשלב זה, עלי א-טאהר כבר אינו רק שם של נקודה גאוגרפית בדרום לבנון. הוא הפך למוקד שבו נבחנים יכולת חיזבאללה לשמר נכסים ליד הגבול, נחישות ישראל לפעול בשטח, והאפשרות שהפרה מקומית תגלוש לעימות רחב יותר.