המערכה על הורמוז עוברת לשלב הכלכלי

החנק הכלכלי הופך למדיניות

השבוע החולף סימן מעבר מהצהרות לחץ אמריקאיות למהלך שהוגדר בוושינגטון כשלב חדש במערכה נגד איראן. מזכיר האוצר סקוט בסנט הודיע על מדיניות של "אפס דליפות": לא רק חברות איראניות, אלא גם מדינות, בנקים, חברות ספנות וגופים פיננסיים שימשיכו לסחור עם טהרן או להלבין עבורה כספים עלולים להיחסם מן המערכת הדולרית. המסר היה חד — כל גורם יצטרך לבחור בין קשרים עם הכלכלה האמריקאית לבין סיוע למסחר האיראני.

הודעה זו הרחיבה את העימות הרבה מעבר לשאלת יצוא הנפט. במשך שנים שימשו נתיבי מסחר עקיפים, מרכזים פיננסיים אזוריים וחברות מתווכות כחלק מיכולת ההישרדות של המשק האיראני תחת סנקציות. לכן האיום בסנקציות משניות מכוון גם לתשתית שמאפשרת לאיראן להמיר מטבע, לייבא מוצרי יסוד, לתחזק תעשייה ולמכור אנרגיה. סין הבהירה כי יחסיה המסחריים עם איראן מתנהלים, לשיטתה, לפי הדין הבינלאומי; אך ארה"ב אותתה שגם גופים סיניים אינם מוחרגים מן המדיניות החדשה.

הורמוז פתוח, אך רחוק מנורמלי

מצר הורמוז נותר מרכז העימות. בראשית השבוע דווח על פגיעה במכלית נפט סמוך לחופי עומאן, ובהמשך מסרה סוכנות הסחר הימי הבריטית על מכלית שנפגעה מקליע לא מזוהה ופרצה בה שריפה. האחריות הישירה לא לכל אירוע נקבעה באופן פומבי ועצמאי, אך רצף התקריות המחיש כי גם כשיש תנועה ימית, תנאי השיט עדיין רחוקים משגרה.

מנגד, ארה"ב טוענת כי הצליחה להחזיר חלק ניכר מן התנועה באמצעות אבטחה ומסלולים מותאמים. הנשיא דונלד טראמפ הודיע שכל המוקשים במים הבינלאומיים פונו או פוצצו, ופיקוד המרכז האמריקאי מסר בהמשך כי סייע למעבר של אלפי כלי שיט בחודשים האחרונים. לפי דיווחים נוספים, נעשה שימוש במכליות קטנות החוצות נתיבים מסוכנים יותר ולאחר מכן מעבירות מטען למכליות גדולות מחוץ לטווח האיום. אין אימות מלא לכל המספרים שפורסמו, אולם הכיוון ברור: וושינגטון מבקשת להוכיח שאיראן אינה מצליחה לשתק את עורק האנרגיה העולמי.

טהרן מציגה תמונה הפוכה. גורמי משמרות המהפכה טענו שהושגו הבנות עם עומאן על נתיבי שיט, אך התנו פתיחה מלאה של המצר בקבלת דרישותיהם האמריקאיות. סגן שר החוץ האיראני אף אמר כי מבחינה צבאית המצר נותר סגור, גם אם ספינות מסחר יורשו לעבור במסלולים מוסכמים. הפער בין הגרסאות מעיד על מאבק תודעתי ומדיני לא פחות מאשר על שליטה פיזית בים.

המשבר בבית מצמצם את מרחב התמרון

לחץ החוץ מתחבר לשורת סימני מצוקה בתוך איראן. המטבע המקומי חצה לפי הערוצים את רף שני מיליון ריאל לדולר, ובמקביל דווח על תורים בתחנות דלק, מחסור נקודתי ועל שימוש גובר במאגרי חירום. הטלוויזיה הממלכתית נדרשה להתייחס לתורים, גם אם ניסתה להסבירם בשמועות ובקניות בהלה. בכירים בפרלמנט ובממשלה דיברו על קיצוץ מכסות בנזין ועל עליות חדות במחירי מזון ומוצרי יסוד.

התמונה אינה כלכלית בלבד. דיווחים על הוצאות להורג של עצורים מהמחאות, על תת-תזונה בקרב ילדים, על בעיות מים וחשמל ועל שחיקה בשכר חיילים מציירים משטר שחושש מחיבור בין מצוקה אזרחית ללחץ חיצוני. הנשיא מסעוד פזשכיאן הודה שאיראן נמצאת במצב הקשה ביותר של מלחמה כלכלית, בעוד דוברת הממשלה הזהירה שלא לצפות לשיפור בשנה הבאה.

דיפלומטיה תחת איום

פקיסטן, עומאן וקטר ניסו השבוע לשמר ערוץ תיווך. מפקד צבא פקיסטן עאסם מוניר הגיע לטהרן ודיווח על אווירה חיובית והתקדמות, וראש ממשלת קטר נועד עם בכירים איראנים. אולם בבית הלבן הבהירו שאין כעת משא ומתן פעיל, ובהמשך דווח כי טראמפ אינו מוכן לחזור למזכר ההבנות המקורי ומעדיף לבחון אם הלחץ יפיק ויתורים חדשים.

מכאן נובע הסיכון המרכזי: ככל שהלחץ פוגע יותר ביכולת המשטר לתפקד, כך עשוי לגדול התמריץ שלו לבצע פעולה שתשנה את המשוואה. בכירים איראנים דיברו בגלוי על אפשרות למכה מקדימה ועל פגיעה באינטרסים כלכליים אמריקאיים. במקביל, טהרן משאירה פתח להסדר בתנאי של הסרת לחץ ובניית אמון. בשבוע הקרוב המבחן יהיה אם התיווך מצליח לייצר נוסחה מעשית — או שהמאבק על הורמוז והסנקציות ימשיך לדחוף את שני הצדדים לעימות מסוכן יותר.