סוריה בין פיוס אמריקאי לקווים האדומים של ישראל

מן התקיפה אל שולחן המגעים

התקיפה הישראלית בשדה התעופה אבו א-דוהור באידליב, שנחשפה בשבוע הקודם כפעולה שנועדה לסכל לפי ישראל התבססות טורקית מאיימת, לא הסתיימה בחילופי האשמות. השבוע היא הובילה למהלך מדיני מהיר ומורכב יותר: מגעים בין משלחות ישראליות וסוריות, בתיווך אמריקאי, בניסיון להוריד את המתיחות ולבחון מסגרת ביטחונית.

לפי דיווחים שפורסמו בערוצים, ראש המוסד רומן גופמן נפגש עם שר החוץ הסורי, ובהמשך אישרה סוכנות הידיעות הסורית הרשמית פגישה בירדן בין משלחת סורית בראשות שר החוץ למשלחת ישראלית בכירה. על פי התיאור הסורי, השיחות עסקו במנגנונים מעשיים להפסקת תקיפות, בהחייאת מסלול המשא ומתן ובאפשרות להסכם ביטחוני שיוכל בעתיד להיות בסיס להסדר רחב יותר. אין פרסום רשמי ישראלי מפורט על תוכן השיחות, ולכן יש להתייחס לפרטים בזהירות; אך עצם האישור הסורי מעיד שהערוץ קיים והפך גלוי יחסית.

וושינגטון נותנת לדמשק תמריץ

בתוך אותה דינמיקה, ארה״ב הסירה רשמית את סוריה מרשימת המדינות המוגדרות תומכות טרור. מדובר בצעד מדיני וכלכלי בעל משקל: הוא מאפשר לדמשק להשתלב מחדש ביתר קלות במערכת הבינלאומית, מפחית חסמים פיננסיים ומחזק את שלטונו של הנשיא אחמד א-שרע. בדמשק הוצג המהלך כהישג, ובערוצים דווח אף על שימוש בכרטיס ויזה בבית קפה בעיר כסמל לחזרת שירותים פיננסיים שנחסמו במשך שנים.

העיתוי אינו מקרי. ארצות הברית מעוניינת לייצב את סוריה המתחדשת, לצמצם מוקדי טרור ולמנוע הידרדרות ישראלית-טורקית בשטחה. עבור א-שרע, נכונות לשיח עם ישראל ולצמצום מתיחות היא נכס מול וושינגטון, גם בלי להסכים מראש על נושאי הליבה. עבור ישראל, פתיחת ערוץ עם דמשק יכולה לאפשר העברת מסרים ישירה במקום הסתמכות בלעדית על פעולות מנע.

אלא שהפערים הבסיסיים לא נעלמו. סוריה חזרה והדגישה שהגולן הוא שטח סורי ושדרשה נסיגת כוחות ישראליים לקווים שלפני דצמבר 2024 ויישום מלא של הסכם הפרדת הכוחות מ-1974. לפי ההודעה הסורית, שאלת מעמד הגולן הסופי אינה בשלה לדיון מיידי. כלומר, גם הצד הסורי מבין כנראה שהניסיון לייצר הסדר ביטחוני מוגבל מחייב לדחות את המחלוקות שאינן פתירות כעת.

החרמון והנוכחות הטורקית

ישראל מצדה שמרה השבוע על טון נוקשה. שר הביטחון ישראל כ״ץ אמר בביקור בכתר החרמון שלא תהיה נסיגה כל עוד קיימים איומים ג׳יהאדיסטיים, והדגיש שישראל פעלה נגד ניסיון טורקי להתבסס בסוריה באופן שמסכן אינטרסים ביטחוניים שלה. ההצהרה נועדה להבהיר שהמגעים עם דמשק אינם ביטול של הקו האדום שנחשף באבו א-דוהור.

זהו לב הבעיה: סוריה מבקשת לשקם מוסדות צבאיים ויחסים עם שותפיה, וטורקיה מבקשת לשמר השפעה עמוקה בשטח הסורי. ישראל, מנגד, אינה מוכנה שנוכחות טורקית או ציוד טורקי יתפתחו ליכולת שתאיים עליה בגבולה הצפוני. השליח האמריקאי טום ברק טען בראיון שהמידע שהוצג לארצות הברית על תנועה טורקית לא התאמת, וביקר את הדרך שבה פעלה ישראל. כ״ץ השיב שהצבא המליץ על התקיפה על סמך מידע מודיעיני ברור, לאחר התרעה לדמשק ושיתוף המידע עם גורמים מוסמכים בארה״ב.

לא מדובר רק בוויכוח על אירוע עבר. זו מחלוקת על מי מוסמך לזהות איום מתהווה ומתי מותר לפעול כדי למנוע אותו. אם לא יוקם מנגנון תיאום אמין, כל תנועה צבאית, העברת ציוד או פעילות בבסיס סורי עלולה שוב להתפרש באופן שונה בדמשק, באנקרה, בירושלים ובוושינגטון.

טורקיה מחריפה את הזירה המדינית

במקביל למגעים בסוריה, היחסים עם אנקרה הידרדרו עוד בזירה המדינית. טורקיה הודיעה כי ביקשה צעדים בינלאומיים נגד נתניהו ובכירים ישראלים, בנימוקים הנוגעים למשט לעזה ולמלחמה ברצועה. לשכת ראש הממשלה הגיבה בחריפות נגד הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן והאשימה אותו בתמיכה בחמאס ובניסיון לערער את היציבות האזורית.

גם אם המהלך הטורקי לא צפוי לשנות מיידית את חופש הפעולה של ישראל, הוא מדגיש את הפיצול: ייתכן שדמשק, וושינגטון וירושלים מנהלות ערוץ מעשי להפחתת סיכונים, בזמן שטורקיה מציבה את עצמה בעימות פומבי חזיתי יותר עם ישראל. ההתנגשות בין שתי המגמות תעצב את הסיכוי להסדר.

ההזדמנות מוגבלת בזמן

השבוע הוכיח שהתקיפה באבו א-דוהור לא פתחה בהכרח מסלול בלתי נמנע לעימות ישראלי-טורקי. דווקא לאחריה נוצר ערוץ שבו ניתן לדבר על גבולות הפעולה ועל מנגנוני ביטחון. אך ההזדמנות עדינה: היא נשענת על תמריצים אמריקאיים לדמשק, על יכולת ישראל לשמר את דרישותיה, ועל נכונות טורקית לא להפוך את סוריה לזירת התנגשות.

הסכם ביטחוני, אם יתקדם, לא יפתור את שאלות הגולן, הנוכחות הישראלית בחרמון או מעמדה של טורקיה בסוריה. הוא יכול לכל היותר לקבוע כללי משחק שימנעו מהתרעה מודיעינית אחת להפוך להתנגשות בין צבאות. בתקופה אזורית שבה כל זירה מחוברת לאחרת, גם הישג מצומצם כזה עשוי להיות משמעותי מאוד.