עזה: אולטימטום העפיפונים לצד גל סיכולים

מבחן קטן עם מטען היסטורי גדול

בשבוע שעבר עמדה עזה במוקד הוויכוח על פירוז, שיקום ומנגנון בינלאומי עתידי. השבוע נכנס למבחן מרכיב בסיסי הרבה יותר: האם חמאס או גורמים אחרים ברצועה יכולים לשגר לעבר העוטף עפיפונים, בלונים ורחפנים — גם בלי חומר נפץ — בלי לשנות את כללי התגובה. במהלך סוף השבוע אותרו כמה עפיפונים באזורי נחל עוז, כפר עזה ורעים. באחד העדכונים צה״ל אמר שלא אותרו ממצאים חשודים ולא נשקפה סכנה לציבור באותו שלב, אך עצם החזרה של כלי השיגור עוררה רגישות עמוקה בעוטף.

הרגישות הזו נובעת מהזיכרון של גל עפיפוני התבערה בשנים שלפני 7 באוקטובר. לכן הממשלה לא הציגה את האירועים כמטרד מקומי. נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ קיימו הערכת מצב עם הרמטכ״ל ובכירי מערכת הביטחון, והודיעו שאם השיגורים לא ייפסקו ישראל תגביר את הסיכולים ותפנה אוכלוסייה מאזורים שמהם יתבצעו שיגורים. בהמשך אמר כ״ץ שכל בלון או עפיפון ייענו בתגובה קשה, בלי תלות בשאלה אם נמצא עליהם חומר נפץ.

האולטימטום והמסר לחמאס

לפי דיווחים, הועבר אולטימטום של שלושה ימים להפסקת האירועים. בתגובה, גורמים בעזה ניסו למסגר חלק מן העפיפונים כמשחקי ילדים, וחמאס תקף את ישראל על עצם האיום. אולם לאחר שהאולטימטום הסתיים, ישראל חידדה את המסר שלא תחזור למציאות שלפני המלחמה. משמעותו המעשית של המונח "פינוי אוכלוסייה" עדיין לא פורטה: לא נמסר אילו אזורים יפונו, באיזה מנגנון, ומה יהיה הרף המודיעיני שיחבר בין שיגור מסוים למרחב אזרחי.

גם ברצועה נראו סימנים לכך שהאיום נקלט. ערוצים עזתיים פרסמו תיעודים של סוחרים המשמידים עפיפונים וקריאות להורים למנוע מילדיהם להעיף אותם, מחשש לתגובה ישראלית. אין בכך הוכחה לשליטה של חמאס בכל שיגור או להפסקה מוחלטת שלהם, אך מדובר באינדיקציה לכך שהאולטימטום יצר לחץ גם במרחב האזרחי. זהו בדיוק המתח שבמדיניות החדשה: הרצון לייצר הרתעה מהירה, לצד הסיכון שהאכיפה תוטל על ציבור רחב ולא רק על מפעילי השיגורים.

אכיפה צבאית של הפסקת האש

במקביל לעיסוק בעפיפונים, נמשך בעזה גל תקיפות שחלקו הוגדר במפורש כאכיפה מול הפרות הפסקת האש וניסיונות שיקום של חמאס. צה״ל ושב״כ הודיעו על השמדת חמישה מחסני אמצעי לחימה ואתר שיגור, שלפי הצבא פעלו בתוך מסגדים ולצד תשתיות הומניטריות. הודעה נוספת עסקה במבנה בג׳באליה ששימש, לפי צה״ל, נקודת מארב ומחסן אמל״ח בקרבת בית החולים כמאל עדואן ובית ספר.

עוד לפני כן חוסל שריף אלחסנאת, מפקד פלוגה בגדוד דיר אל-בלח של חמאס, שלפי הצבא היה מעורב בניסיונות לשקם את התת-קרקע. במרחב אל-מע׳אזי חוסל אסמאעיל אבו פול, מפקד אתר ייצור אמצעי לחימה. צה״ל מסר כי האתר הופעל סמוך לנקודת חלוקת סיוע. טענות על שימוש בתשתיות אזרחיות לצרכים צבאיים מחייבות בחינה עצמאית בכל אירוע, אך הן עומדות בבסיס ההצדקה הישראלית לתקיפות וממחישות את הקושי להפריד בשטח בין תשתיות שלטוניות ואזרחיות לבין פעילות צבאית.

סגירת חשבון עם מחבלי 7 באוקטובר

רכיב נוסף בגל התקיפות הוא המרדף אחרי משתתפי מתקפת 7 באוקטובר. השבוע הודיע צה״ל על חיסול חאזם מוסא ורזק סהיל סלימאן אבו שחמה, מחבלי נוח׳בה שפשטו למחנה רעים; לפי הצבא, אבו שחמה שימש שומר ראש של יחיא סינוואר. בהמשך נמסר על חיסול אסמאעיל מחמד אברהים ברים, מפקד חמאס שלפי צה״ל החזיק בשבי את עידן אלכסנדר, מתן צנגאוקר ואברה מנגיסטו.

נוספו לכך חיסולים של בלאל רכיעי ממערך הנ״ט ועזאם עבד עבאדלה מחטיבת חאן יונס. ההודעות הרשמיות קושרות את רובם גם לניסיונות עדכניים לקדם טרור ולשקם יכולות, ובכך מבקשות להציג רצף בין אחריות עבר לאיום בהווה.

בלי פירוז, אין מעבר לשלב הבא

השבוע לא הביא הכרעה בשאלת ההסדר המדיני בעזה, אבל הוא הבהיר מהי עמדת ישראל בפועל: הפסקת אש אינה נתפסת כהקפאת הפעילות הישראלית, אלא כמסגרת שבה חמאס נבחן על הימנעות מהתעצמות, משיגורים ומפעולות נגד כוחות. השיגורים הפשוטים לכאורה של עפיפונים הפכו לכן למבחן מדיניות גדול — לא בשל הנזק המיידי שנגרם בכל מקרה, אלא בגלל השאלה אם ישראל מוכנה לאפשר חזרה הדרגתית לדפוסי איום ישנים.

המשך השבוע יראה אם האזהרה מובילה להפסקה יציבה של השיגורים או לתגובה רחבה יותר. במקביל, הקצב שבו חמאס מצליח או נכשל לשקם מחסנים, אתרי ייצור ומערכי פיקוד ימשיך לקבוע אם המסלול המדיני יכול להתקדם מעבר להצהרות.