איראן בין מצור לשיחות: טראמפ דוחה את ההכרעה

דחייה אינה נסיגה

השבוע הסתיים בהודעה אמריקנית שנשמעה מרגיעה, אך הותירה את העימות עם איראן פתוח. הנשיא דונלד טראמפ אמר כי ארצות הברית לא תתקוף את איראן לפני בחירות האמצע ב־3 בנובמבר, תוך הדגשה שהמצור הכלכלי והימי יוסיף לעמוד במלוא תוקפו. המסר נועד להפחית חשש לזעזוע מיידי בשוק האנרגיה, לאחר שבועות של איומים, תנועת כוחות ודיווחים על פגיעות בכלי שיט במרחב הורמוז והמפרץ.

אין פירוש הדבר שהאופציה הצבאית ירדה מהשולחן. דיווחים שפורסמו בארצות הברית דיברו על תוכניות פנטגון לתקיפות ביעדי כטב״מים, אנרגיה ומפקדות משמרות המהפכה. מנגד, טראמפ עצמו שב והציג את ההחלטה כהשהיה ולא כהסכמה: איראן לא תורשה, לדבריו, להשיג נשק גרעיני. הפער בין הניסוח המרגיע לבין היערכות צבאית אפשרית הוא חלק ממדיניות של לחץ מתמשך — השארת טהרן במצב של אי־ודאות, בלי התחייבות למלחמה קרובה.

כלכלה תחת חנק

החזית המוחשית ביותר עבור הציבור האיראני היא הכלכלה. ארצות הברית הטילה השבוע סנקציות על חמישה אזרחי הודו, אזרח טורקי, 27 חברות וגופים ו־22 כלי שיט, בטענה שקיימו קשרים עם רשת הנפט ו״צי הצללים״ של איראן. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט טען כי איראן לא העמיסה נפט גולמי על מכליות מאז סוף אוגוסט — טענה שטהרן מכחישה, אך שמבטאת את יעדה המוצהר של וושינגטון: פגיעה במקור ההכנסה המרכזי של המשטר.

הנתונים הפנימיים מוסיפים לחץ. הדולר בשוק החופשי המשיך לעלות אל מעל 270 אלף תומאן, מחירי המכוניות זינקו, והמשטר ניסה להגביל פרסום של שערי מטבע. הבנק העולמי העריך כי הכלכלה האיראנית תתכווץ ביותר מ־7.5%, ההכנסה לנפש תרד ביותר מ־8% והאינפלציה השנתית תגיע ל־74%. לצדם דווח על מחסור בתרופות פסיכיאטריות, מצוקת מים ומכולות סחורה התקועות בפקיסטן. כל נתון כזה עומד בפני עצמו, אך יחד הם מציירים מדינה שנדרשת לנהל משבר אספקה, מטבע ואמון ציבורי בעת ובעונה אחת.

הורמוז: איום, מנוף ומשא ומתן

בכירי איראן ממשיכים להצהיר כי מצר הורמוז לא ייפתח בלי מילוי תנאיה של טהרן. במקביל, סנטקום הודיע כי השמיד 13 כלי שיט והסיט 130 ספינות במהלך 12 שבועות של אכיפת המצור, בעוד דיווחים נוספים עסקו במכליות שנפגעו ובשריפה סמוך לפוג׳יירה. לא כל הדיווחים קיבלו אימות עצמאי, ולכן קשה לקבוע את מלוא היקף הפגיעות; אולם עצם האיום כבר משפיע על ביטוח ימי, נתיבי מסחר וחישובי סיכון של מדינות המפרץ.

לצד האיומים נפתח חלון דיפלומטי צר. שר החוץ עבאס עראקצ׳י אמר שהמשא ומתן נמשך דרך מתווכים ושאיראן בוחנת את התשובה האמריקנית. גורמים שונים דיברו על יוזמות תיווך קטאריות, אך לא פורסם מתווה מוסכם. מבחינת טהרן, הסרת הלחץ הכלכלי היא צורך דחוף; מבחינת וושינגטון, הקלה לפני התחייבויות איראניות מהותיות עלולה להיראות כוויתור. זהו מוקד המחלוקת האמיתי, יותר מן ההצהרות הפומביות.

פעילות באתר הגרעין והזירה האזורית

לתוך המשא ומתן נכנס גם מידע חדש על האתר במינזאדהי, מצפון־מזרח לטהרן. המכון למדע ולביטחון בינלאומי ניתח תצלומי לוויין מספטמבר ואוקטובר והצביע על עבודות עפר, פינוי הריסות, משאיות וכלי רכב רבים באתר שהותקף במרץ. לפי הניתוח, האתר נקשר בעבר למחקר ולפיתוח של ראשי קרב גרעיניים. הפעילות אינה הוכחה לכך שאיראן חידשה פרויקט נשק, אך היא מעלה שאלה אם מתבצע שיקום של תשתיות שנפגעו.

באותו זמן טהרן מנסה לשמור על השפעתה האזורית. רויטרס דיווחה על העברת 200 מיליון דולר מאיראן לחיזבאללה לטובת סיוע לעקורים בלבנון, ובערב דווח על תקיפות כטב״מים איראניות נגד מפקדות מפלגות כורדיות בארביל. איראן נמצאת לכן במסלול כפול: לחץ כלכלי חריף בבית והפגנת נוכחות בחוץ. החלטת טראמפ לדחות תקיפה מאפשרת לה זמן, אך אינה פותרת אף אחת מן הבעיות שהצטברו.