הבחירות מתכווצות למאבק על הגושים
בקצרה
הסקרים מציגים תמונה תנודתית: שוויון, יתרון צר לימין או יתרון לאופוזיציה — לפי הגוף הסוקר
סקרים שפורסמו השבוע נעו בין שוויון 51–51 לבין יתרונות לגוש נתניהו או לגוש השינוי. הפערים משקפים גם שיטות מדידה שונות ואת אי־הוודאות סביב המפלגות הקטנות, ולכן הם אינם מצביעים על הכרעה ברורה.
הסכמי עודפים והישרדות המפלגות הקטנות הפכו למפתח שעשוי להכריע את מאזן הגושים
הליכוד חתם על הסכם עודפים עם הציונות הדתית וזהות, אך עוצמה יהודית נותרה מחוץ להסדר הזה. עתידם של עופר וינטר ושל רשימת הנדל–זליכה משתנה מסקר לסקר, ולכן כל מפלגה קטנה עשויה להשפיע מעבר לכוחה הישיר.
המחלוקת סביב גיוס החרדים החריפה בעקבות מעצרי עריקים והפגנות בירושלים ובבני ברק
מאות חרדים ניסו לשחרר עריק שנעצר במודיעין, ובהמשך נחסמו צירים מרכזיים במחאה על חידוש האכיפה. בנט הציע למנוע ממי שהשתמט או עודד השתמטות לשבת בקבינט, והמחנה החרדי השיב במתקפה פוליטית חריפה.
מחלוקת פנימית במחנה השינוי סביב רע״ם והזהות העתידית של הממשלה מוסיפה קושי לתיאום
יאיר גולן אמר שיפעל לממשלה עם רע״ם, בעוד מנהיגים אחרים במחנה מתנגדים לכך או מציבים מגבלות. ההבדל אינו סמנטי: הוא נוגע לאפשרות לבנות רוב, אך גם למחיר האלקטורלי של מהלך כזה בקרב מצביעי המרכז והימין.
השיח על ביטחון, חשד למידע כוזב והיערכות המשטרה והשב״כ מדגישים בחירות מתוחות במיוחד
ראשי מערכת הביטחון הודיעו על הערכת מצב רב־זירתית לקראת הבחירות ועל צעדים להבטחתן. במקביל, טיקטוק דיווחה על הסרת עשרות אלפי תכנים והתחזויות למועמדים, והסוגיה של השפעה מקוונת תופסת חלק מרכזי בקמפיין.
אין סקר אחד, ואין רוב ברור
שבועות אחדים לפני הבחירות, המסר המשותף לרוב הסקרים הוא דווקא היעדר מסר משותף. סקר אחד העניק לגוש נתניהו יתרון ניכר, אחר הציג שוויון של 51 מנדטים לכל צד, ושלישי שיקף יתרון אפשרי לגוש השינוי. התנודתיות נובעת בראש ובראשונה משאלת המפלגות הקטנות: עופר וינטר עבר בחלק מן המדגמים ונשאר מתחת לאחוז החסימה באחרים; רשימת הנדל–זליכה מתנדנדת אף היא סביב אותו קו.
במצב כזה, המאבק אינו מוגבל לשאלה מי תהיה המפלגה הגדולה. כל מנדט שעלול להימחק מתחת לאחוז החסימה עשוי לשנות את תמונת הגושים כולה. זו גם הסיבה שנתניהו, איזנקוט, בנט ומנהיגים אחרים מדברים בביטחון על ניצחון, אך משקיעים מאמץ רב יותר במפלגות הלוויין, בשיעורי ההצבעה ובמסרים שמטרתם לבלום מעבר מצביעים למחנה השני.
הסכמי העודפים חושפים את מפת החשדות
הליכוד חתם על הסכם עודפים עם הציונות הדתית וזהות. בן גביר, לעומת זאת, נותר מחוץ להסדר וקיבל מסר פומבי מעוצמה יהודית שלפיו הליכוד מנסה לצמצם את כוחו ולבנות בעתיד ממשלת אחדות בלעדיו. אין זו רק מחלוקת טכנית על שברי קולות: הסכם עודפים הוא הצהרת אמון בין מפלגות, והיעדרו מסמן מי נתפס כשותף בטוח ומי כאיום על סדר היום העתידי.
מנגד, הנדל קרא לווינטר לוותר על מחויבות לממשלה עם נתניהו והחרדים, לחתום עמו על הסכם עודפים ולהתחייב לממשלה ״ציונית״ ללא מפלגות חרדיות וערביות. וינטר הודיע שלא יפרוש, אך לא פתר את השאלה לאן יפנה כוחו אם יעבור את אחוז החסימה. נתניהו תקף אותו וטען שיש רק שתי אפשרויות — שלא יעבור או שיעבור וילך למחנה האחר; וינטר השיב בהצבת ״מנהיגות ימנית אחרת״ כאפשרות שלישית. זהו עימות על קולות ימין מאוכזבים, אך גם על הגדרת גבולות הגוש.
גיוס החרדים חוזר למרכז הבמה
סוגיית הגיוס הפכה השבוע מעימות עקרוני לאירוע ברחוב. במודיעין פרצו מאות חרדים לבניין כדי למנוע מעצר עריק, ובירושלים ובבני ברק נחסמו צירי תנועה בהפגנות של הפלג הירושלמי נגד מעצרי עריקים. המשטרה פיזרה את המחאות, לרבות שימוש ברימוני הלם לפי הדיווחים, והאירועים הסתיימו בפציעות קלות ובטענות הדדיות על שימוש בכוח.
הרקע הוא גם מוסדי: בדיון מעקב על יישום פסיקת בג״ץ נמסר שמזה תקופה לא נעשתה אכיפה מול משתמטים ועריקים, ובצה״ל הודו כי בתקופת החגים לא יזמו מעצרים והודיעו על חידוש אכיפה יזומה מאוקטובר. בנט ביקש לתרגם זאת לחקיקה והציע ״חוק דרעי״ שימנע ממי שהשתמט או עודד השתמטות לכהן בקבינט. ש״ס הגיבה בהתקפה אישית, ורבנים חרדיים תקפו את בן גביר ואת מדיניות המעצרים. מכאן והלאה, הגיוס יהיה מבחן קואליציוני כמעט לכל ממשלה אפשרית.
רע״ם, ביטחון ורשתות
הפערים בתוך מחנה השינוי לא נעלמו. יאיר גולן אמר שיפעל אצל שותפיו להקמת ממשלה עם רע״ם, בעוד איזנקוט, בנט וליברמן מזוהים עם הסתייגויות שונות משותפות כזו. מנגד, רע״ם והרשימה המשותפת קיבלו אישור מהעליון להתמודד, והן עשויות להיות משמעותיות במפת המנדטים. אמירה של ח״כ יאסר חוג׳יראת מרע״ם על חמאס עוררה סערה והעניקה לימין חומר קמפיין נוסף, גם אם אינה מייצגת בהכרח את כלל המפלגה.
הבחירות מתקיימות גם בזירת המידע. טיקטוק מסרה שהסירה יותר מ־45 אלף סרטונים שפגעו ביושרת הבחירות ו־1,431 חשבונות שהתחזו למועמדים או לנבחרי ציבור, כולל רשת שיוחסה לאיראן. הרמטכ״ל, ראש השב״כ והמפכ״ל קיימו הערכת מצב משותפת והודיעו על צעדים לחיזוק ההגנה, המאבק בטרור ובפשיעה הלאומנית והבטחת ההצבעה התקינה.
זו מערכת בחירות שבה החשבון החשוב אינו רק כמה מנדטים מקבל כל גוש ביום נתון, אלא מי מצליח להביא מצביעים לקלפי, למנוע בזבוז קולות ולשמור על שותפים פוטנציאליים בתוך המחנה. נכון לסוף השבוע, אף צד אינו יכול לומר שעשה זאת.