שבוע שבו החורף הגיע לקייב

מן האיום למציאות

בשבוע הקודם כבר ניכרה מגמה רוסית של לחץ על החשמל, הגשרים והלוגיסטיקה של אוקראינה. בין 2 ל־9 באוקטובר היא קיבלה ממד חריף יותר: מתקפת 7 באוקטובר הפכה את ההכנות לחורף לאירוע חירום ממשי, והבהירה עד כמה העורף האזרחי — במיוחד קייב — נעשה זירת מערכה בפני עצמה.

לפי זלנסקי, רוסיה שיגרה באותו יום כ־70 טילים, לצד כטב״מים, והאנרגיה הייתה בין היעדים המרכזיים. נתוני השיגור והיירוט שפורסמו בערוצים שונים אינם זהים: חיל האוויר מסר על יירוט חלק ניכר מטילי השיוט והכטב״מים, אך היקף המטח הכולל וייעודו המדויק נותרו שנויים במחלוקת. מה שאינו שנוי במחלוקת הוא התוצאה: פגיעות במתקני תעשייה, תשתיות חשמל ומבנים אזרחיים בשורה של מחוזות.

פרילוקי: מחיר המתקפה על בניין מגורים

האירוע הקשה ביותר היה בפרילוקי שבמחוז צ'רניהיב. טיל פגע ישירות בבניין בן חמש קומות, הרס חלקים נרחבים משתי כניסות וקבר דיירים תחת ההריסות. מספר הנפגעים עודכן שוב ושוב ככל שהתקדמה פעולת החילוץ; עם סיומה בבוקר 8 באוקטובר דווח על 22 הרוגים, בהם חמישה ילדים, 54 פצועים ו־15 ניצולים שחולצו.

העדכונים המשתנים אינם פרט טכני בלבד. הם ממחישים את הקושי להעריך בזמן אמת פגיעה בבניין מגורים ואת הסיבה שבגללה נתוני השעות הראשונות מחייבים הסתייגות. גם כך, התמונה ברורה: זו הייתה אחת הפגיעות הקטלניות ביותר בעורף האוקראיני בתקופה האחרונה. יותר מ־120 בתים ומבני מגורים בעיר ניזוקו, לצד חמישה מוסדות חינוך.

קרמטורסק הוסיפה ממד אחר לאותה מציאות. פגיעה באוטובוס נוסעים הביאה לדיווחים ראשוניים על 12 הרוגים ובהמשך על 30; ערוץ נוסף דיווח על 33. הפערים אינם מאפשרים לקבוע מספר סופי, אולם עצירת התחבורה הציבורית והכרזת יום אבל בעיר מלמדות על חומרת האירוע. נציב זכויות האדם של האו״ם, וולקר טורק, מסר כי מאז תחילת השבוע נהרגו לפחות 85 אזרחים ונפצעו 346, וגינה את התקיפות על תחבורה, בתי מגורים ומקומות עבודה.

קייב במצב הישרדות

הפגיעה בתשתיות האנרגיה הפכה במהירות לשיבוש מערכתי. בחלקים מקייב ומהמחוז נותקו קווי חשמל, ומשאבות מים בגדה הימנית הפסיקו לפעול. המטרו הושבת זמנית בכל שלושת הקווים, מדרגות נעות חדלו לעבוד, והחשמליות והטרולייבוסים נפגעו. בהמשך שוקמה פעילות הקווים, בתחילה במרווחים גדולים יותר, אך ב־8 וב־9 באוקטובר התחדשו הפסקות והגבלות.

המשמעות אינה רק אי־נוחות בתחבורה. בעיר של מיליונים, חשמל מפעיל את משאבות המים, הביוב, התקשורת, בתי העסק והיכולת לתקן נזקי לחימה. בארבעה מחוזות בבירה הוזהרו תושבים מפני לחץ מים נמוך או הפסקת אספקה, ומערכת הביוב הפסיקה זמנית לקבל שפכים מאזור בורשצ'הגיבקה. גם מחסנים של רשתות קמעונאיות, מרכזים לוגיסטיים ומפעלים נפגעו, כולל מחסן של Auchan ומתקנים של ATB ושל מפעל כימיקלים ותרופות.

ראש העיר ויטלי קליצ'קו תיאר את המעבר ל״מצב הישרדות״ וקרא לתושבים שיש להם אפשרות לכך לשקול שהייה זמנית מחוץ לעיר בחורף. הוא הדגיש שאין תוכנית לפינוי מלא, אלא אגירת מים, מזון ודלק והקמת חלופות חימום. מנגד, חבר הפרלמנט אנדריי נגורניאק טען כי ההפסקות נובעות בעיקר מתיקונים ושאין בסיס לצפי של ניתוקים בני 16 שעות. הפער הזה חשוב: קיימת פגיעה מוחשית ברשת, אך אין עדיין הסכמה על עומק משבר החורף הצפוי.

גם סוגיית גשרי הדנייפר נותרה רגישה. דיווח עיתונאי שיוחס ל־The Telegraph טען כי מוסקבה הטילה על הגנרל סרגיי סורוביקין משימה לפגוע בשבעת הגשרים בקייב; אין לכך אישור רשמי. מומחה צבאי אוקראיני, פאבל נארוז'ני, העריך ב־9 באוקטובר שכטב״מים רקטיים יכולים להשבית גשרים זמנית אך אינם מסוגלים בדרך כלל להשמידם. כלומר, האיום המיידי הוא שיתוק תחבורתי ופגיעה בחיי העיר יותר מקריסה הנדסית מוחלטת.

תגובת הנגד: נפט, דלק ומחשוב רוסי

באותו זמן הרחיבה אוקראינה את מערכת תקיפות העומק שלה. ב־7 באוקטובר דווח על פגיעה בתחנת הנפט סמארה, שבה 71 מכלים וקיבולת אחסון גדולה; ב־8 באוקטובר על שריפה בבית הזיקוק גזפרום נפטחימ סלאבאט בבשקורטוסטן ועל תקיפה בבית הזיקוק באומסק, יותר מ־3,000 קילומטרים מגבול אוקראינה. המטה הכללי האוקראיני אישר את הפגיעה באומסק, שהוא הגדול מסוגו ברוסיה.

בדיווחים נוספים הופיעו מפעל דלק לטילי שיוט במחוז טבר, שריפה באזור מפעל המכונות ססטה ומתחם דאטה־סנטר של Yandex בססובו, וכן אירוע באוחטה שבקומי. הסיבה המדויקת לכל שריפה והיקף הנזק אינם מאומתים באופן עצמאי באותה מידה. אולם שיבושי Yandex Cloud שאושרו בידי החברה, לצד ירידת מניית Yandex והדיווחים על פגיעות חוזרות בזיקוק, מצביעים על כך שהמטרה אינה רק נזק סמלי: אוקראינה מנסה לפגוע בשרשרת שבין הכנסות אנרגיה, דלק צבאי ותשתית תעשייתית.

המערכה הזאת כבר מחלחלת לשוק הדלק הרוסי. לפי דיווחים שצוטטו בערוצים, רוסיה מגדילה יבוא תוספי בנזין מסין ומוצרי נפט ממקורות נוספים, בעוד חלקה של רוסיה ביבוא הנפט של הודו ירד. אין די בנתונים אלה כדי להסיק על משבר דלק מיידי, אבל הם מצביעים על עלות מצטברת לתקיפות ועל צורך רוסי הולך וגובר לגוון אספקה.

חזית ללא תפנית, מדיניות ללא פריצת דרך

בחזית הקרקעית לא נרשמה השבוע הכרעה. DeepState דיווחה על התקדמות רוסית מקומית ליד צביטקובה ובהמשך ליד הירקה. מנגד, הערכות מערביות שצוטטו בערוצים גרסו שספטמבר היה חודש חלש במיוחד לרוסיה מבחינת הישגים טריטוריאליים, לאחר מתקפות־נגד אוקראיניות בצפון דונצק וייצוב גזרות בדרום. שתי הקביעות יכולות להתקיים במקביל: הקרבות נותרים קשים ורוסיה ממשיכה להתקדם בנקודות מסוימות, אך בלי תנופה אסטרטגית ברורה.

המסלול המדיני ממשיך להיות מפוצל. קייב הודיעה שהיא מוכנה להפסקת אש מלאה, להפוגה בים השחור ולהסדרים מגזריים על אנרגיה ותבואה. וושינגטון הציעה, לפי הדיווחים, פגישה משולשת עם רוסיה באיחוד האמירויות. מוסקבה לא התחייבה, והדגישה שהיא אינה מעוניינת בהפסקות אש חלקיות אלא בפתרון כולל. במקביל, שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו תיאר מבוי אסטרטגי סביב דרישת רוסיה לשליטה מלאה בדונבאס; זלנסקי דחה את האבחנה וטען שהחסם הוא רצון פוליטי, לא היעדר אפשרויות.

המבחן של השבועות הקרובים

השבוע לא שינה לבדו את מאזן המלחמה, אך שינה את סף הסיכון האזרחי. רוסיה הראתה יכולת לשלב טילים וכטב״מים נגד אנרגיה, תעשייה ומגורים; אוקראינה הוכיחה שהיא יכולה להרחיב את פגיעותיה עד מתקני נפט רחוקים מאוד בעומק רוסיה. שני הצדדים מבקשים לפגוע ביכולת של האחר להחזיק את המלחמה לאורך זמן.

לקראת החורף, שאלת המפתח עבור קייב אינה רק מספר המיירטים או מספר שעות ההפסקה בלוח. היא תלויה ביכולת לשקם רכיבי רשת במהירות, לשמר את תפקוד התחבורה והמים, ולהגן על הצמתים שהפגיעה בהם יוצרת אפקט שרשרת. עבור מוסקבה, השאלה המקבילה היא האם שחיקת זיקוק הנפט והלוגיסטיקה תהפוך ממטרד מקומי ללחץ כלכלי־צבאי מתמשך. בינתיים, השיחות על הפוגה נמשכות ברקע — בעוד המלחמה פועלת בכיוון ההפוך.